מינא עלאא אלדין ממחוז נצרת של ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי, נבחרה בוועידת התנועה, שנערכה בחודש יוני האחרון, לכהן כמזכירה הכללית של בנק"י. בריאיון לביטאון התנועה "קול הנוער", המתפרסם בתל אביב, סיפרה עלאא אלדין על הפעילות של בנק"י ועל ההיסטוריה של התנועה מאז הקמתה ב-1924.להלן הריאיון בקיצורים מעטים.

מהי בנק"י ומה היא מסמלת בעיניך?

בנק"י היא תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. חברים בה בני נוער וצעירים יהודים וערבים. התנועה מורכבת ממחוזות. כל מחוז פועל באופן מעט שונה, שכן הפעילות בו נקבעת בידי הסניפים המקומיים בכל כפר או עיר בהם קיימת פעילות של התנועה. בנק"י בעיניי היא תנועת הנוער הכי חזקה שיש בארץ. היא מסמלת חזון לעתיד טוב יותר, שיש בו צדק, חירות ושוויון. למרות שישנם גם אלמנטים נוסטלגיים בפעילות שלנו, שמעלים על נס את ההיסטוריה של המקום הזה, אני רואה את עתיד רק בבנק"י. חלפו כבר יותר ממאה שנה מאז הוקמה התנועה, ויש לנו עוד משימות רבות – לעוד 200 או אלף שנים.

בנק"י היא התנועה היחידה שבאמת נותנת לנוער אפשרות לפעול כדי לחיות בארץ זו באופן שונה. כתנועת נוער, אנחנו עובדים עם צעירים ערבים-פלסטינים ועם צעירים יהודים שמסרבים לשתף פעולה עם הכיבוש ועם המלחמה האיומה הנוכחית ויוצאים נגד המסורת המלחמתית. אני חושבת שאנחנו המסגרת היחידה שקיימת בארץ לבני נוער שבאמת רוצים צדק חברתי ושואפים לחיים טובים יותר לבני נוער ולכל האנשים – בארץ ובעולם.

באיזה גיל הצטרפת לבנק"י? מה הוביל אותך להצטרף לתנועה? ספרי בבקשה על הפעילות שלך בתנועה לאורך השנים?

לבנק"י הגעתי דרך משפחתי שיא קומוניסטית ומפלגתית. התחלתי בבני עמל, המסגרת של קבוצות הגיל הצעירות, והייתי אחראית לקבוצה של ילדים. ב-2020 הצטרפתי לוועד התיכוניסטים במחוז נצרת. כשהתרחבה המעורבות שלי בתנועה, שיתפתי פעולה עם סניפים שונים ולמדתי איך הפעילות מתנהלת במקומות אחרים.

ב-2021 נבחרתי למזכירת סניף יפיע של בנק"י, וזאת לאחר 8 שנים שלא נבחר מזכיר לסניף. הייתה לנו פעילות מצוינת בסניף. ארגנו פעילויות חברתיות ופוליטיות מגוונות יותר מאלה שאנחנו עושים בדרך כלל. היו לנו גם קבוצות של בני עמל. הסניף שלנו ארגן קייטנות. הטילו עלי לרכז אותן פעמיים. ב-2022 נבחרתי לתפקיד מזכירת מחוז נצרת, שהוא המחוז הגדול והפעיל ביותר של בנק"י. במסגרת המחוז פועלים סניפים  רבים והוא יוזם ופעילויות מגוונות. מאז 2022 הצלחנו להקים במחוז כמה סניפים חדשים.

בנק"י ציינה לאחרונה 100 שנות פעילות, וכפי שציינת אנחנו בפתחן של 100 שנים נוספות. מהם האתגרים שעמן מתמודדת התנועה כעת?

האתגרים רבים. אנו משקיעים בחינוך רעיוני, במיוחד למדריכים. אם נצליח בזה, נוכל להתגבר על כל המכשולים שיהיו בדרכנו. בשנתיים הקרובות בכוונתנו לשפר את שיתוף פעולה בין כל הסניפים והמחוזות של בנק"י ולחזק את השותפות ואת המאבק הערבי-יהודי. הוועד המרכזי שנבחר בוועידתנו  השנה צריך לעבוד  קשה כדי לחזק את השותפות ולאת הקשר הישיר עם הסניפים. חשוב גם לקיים מפגשים בין הסניפים, במיוחד בין חברינו היהודים והערבים. כמה מהסניפים פוגשים סניפים אחרים רק לעתים רחוקות. משום שלא תמיד יש זמן לדבר, להכיר ולעבוד יחד. כאשר נכיר זה את זה, העבודה שלנו בשטח תהיה  יעילה יותר ומוצלחת יותר.

מלאות מאה השנה לתנועה צוין בעיצומה של המלחמה הרצחנית  בעזה.   רצינו  לערוך  אירוע  חגיגי  לציון  המועד של מאה שנים, אבל בשל המלחמה לא יכולנו לחגוג. אנחנו מחכים לימים שמחים יותר – אי אפשר לעשות פסטיבל כשהמצב קשה ממש.

בשנים האחרונות הפשיזם והלאומנות מרימים את ראשם ומנסים לרמוס כל קריאה לשלום ושוויון. איזה עתיד את רואה לתנועה נוכח איומים אלה?

לצערי, זה ממש לא מפתיע ולא חדש שרודפים את חברי בנק"י. אבל אני חושבת שהחברים שלנו חזקים ויודעים איך להתנהל גם במצב כזה. הפשיסטים רוצים להשתיק ולדכא פעילים המארגנים מחאות נגד המלחמה. כשחבר נעצר אנחנו עומדים לצדו ומלווים אותו גם לאחר השחרור. אני חושבת שחברי בנק"י מגלים  אחריות רבה ומוכנים אפילו למעצר. אבל המשפחות שלהם פוחדות ממה שעלול לקרות. זו בעיה. לדעתי, על המפלגה לעזור ולתמוך במשפחות אלה. הפשיזם לא מרתיע אותנו. כשלוקחים חבר אחד למעצר אלים זה מלחיץ, אבל אין משהו שמפחיד אותנו. אנחנו נמשיך במאבק שלנו למרות כל הקשיים.

מפה אני מזמינה את כל בני הנוער והצעירים החושבים להצטרף אלינו. אנחנו תנועה חזקה שתמיד תתמוך בחברי בנק"י ובחברי מפלגה. רדיפות פוליטיות היו ויהיו. הייתי רוצה שזה לא יקרה עוד, אבל אני יודעת שזה יקרה משום שהפשיזם מתגבר. היחסים בין החברים בבנק"י איתנים. נמשיך במאבק באופן הכי טוב והכי חזק שאפשר.

איך השפיעה המלחמה על פעילות בנק"י?

בחודשים הראשונים של המלחמה היה קשה, כי לא היה לנו ניסיון לעבוד בתנאים כאלה. נתקלנו בכעס, בפחד, בהתלבטות מה לעשות,  בתהייה מתי זה יסתיים ואיך אנחנו יכולים לתרום למערכה נגד המלחמה. הבנו שאנחנו בבעיה. לאחר שחלפו השבועות הראשונים, התאוששנו מההלם. יחד עם חברינו במפלגה ובחד"ש היינו הראשונים שיצאו נגד המלחמה וקיימו הפגנות בכפרים ובערים. למרות הקשיים, התארגנו היטב והצלחנו להתמיד במאבק.

מה המסר שלך לחברי ולחברות התנועה?

כולנו עסוקים בחיים האישיים שלנו. אבל במקביל חייבים לשתף פעולה. כשאנחנו מאתגרים את עצמנו לעשות משהו טוב יותר ולשתף פעולה עם עוד חברים ברמה המקומית, המחוזית או הארצית – זה מחזק את התנועה. חברינו הרבים שואבים עידוד מההיסטוריה שלנו. נמשיך להתמודד עם הקשיים, לטפח את האחדות של בני נוער יהודים וערבים ואת שיתוף הפעולה. אנו מאתגרים את עצמנו להמשיך ולהשתפר ולא להתחפר באזור הנוחות.

איננו פוחדים מיריבינו, וגם לא מהפשיסטים. אנו משפרים את הארגון של התנועה ויוצאים אל בני הנוער. אנו חווים עכשיו מציאות קשה. אבל יהיו לנו ימים טובים יותר, פגישות שמחות יותר, ואולי עם הרבה יותר חברים. אנחנו יכולים להעלות את בנק"י עוד מדרגה מבחינה ארגונית, פוליטית ורעיונית.