הזעם הנצבר והשינוי המיוחל בארה"ב

 

"כדי שלארה"ב תהיה השפעה חיובית בעולם, צריכה לקום בה מנהיגות חדשה, הרגישה לצרכים של העם האמריקאי ושל ייתר עמי העולם" – מעריך ההיסטוריון והפעיל החברתי הווארד זין.
   רשת הטלוויזיה "אל ג'זירה" ריאיינה לאחרונה את פרופ' הווארד זין, היסטוריון, מבקר חברתי ופעיל חברתי, שספרו "היסטוריה עממית של ארצות-הברית", ראה אור לאחרונה בעברית. להלן קטעים נרחבים מהריאיון.
לאן מגמת פניה של ארצות-הברית?
    מזה זמן, מגמת פניה של ארה"ב היא לעבר פיחות בהשפעתה העולמית., ברור, כי מאז החלה מלחמת עירק, שאר העולם מפנה לה עורף. אם מדיניות החוץ של ארה"ב תמשיך בנתיב הנוכחי, התוקפני, האלים והמזלזל ברגשות ובמחשבות של עמים אחרים, הרי השפעתה של ארה"ב תמשיך להידרדר.
    ארה"ב היא אימפריה, אשר מצד אחד היא בעלת העוצמה הרבה ביותר מאז ומעולם; ומצד שני – זו אימפריה קורסת, שאין לה עתיד, משום שייתר העולם מנוכר ביחס אליה, ומשום שהיא שקועה בהתחייבויות צבאיות כבדות, עם בסיסים סביב העולם ועם משאבים מתכלים בתחומה. מצב זה מוליד אי-שביעות רצון גוברת.
   אני סבור שארה"ב תלך בדרכן של האימפריות שקדמו לה, ושהיא כבר עלתה על הדרך הזאת.
הקיימת תקווה שארה"ב תשנה את גישתה לעולם?
    התקווה, במידה שהיא קיימת, טמונה בעם האמריקאי, שיהפוך כועס וזועם במידה מספקת לגבי מה שקורה לארצו: לגבי אובדן כבודה בעולם, לגבי בזבוז ההון האנושי בארה"ב, לקיצוץ התקציבים של מערכות החינוך והבריאות, להשתלטות של התאגידים על המנגנון הפוליטי ולהשלכות של מהלך זה על חיי היומיום של האמריקאים: מחירי מזון עולים, אי-ביטחון גובר, שיגור צעירים למלחמה. כל אלה עשויים להוביל לתנועה של התקוממות.
    בעבר היינו עדים לתנועות של התקוממות: תנועת הפועלים, התנועה לזכויות האזרח, התנועה נגד המלחמה בווייטנאם. אם ארה"ב תמשיך בתוואי הנוכחי, אני סבור שנוכל להיות עדים לתנועה עממית חדשה. מבחינת ארצות-הברית, זו התקווה היחידה.
כיצד הגיעה ארה"ב למצבה הנוכחי?
    אני סבור, שהעם האמריקאי איפשר את המצב הנוכחי, משום שהיו מספיק אמריקאים, שהיו מרוצים בחייהם. כמובן, אמריקאים רבים אינם מרוצים, ועובדה זו באה לידי ביטוי בהימנעות הרחבה מהשתתפות בבחירות. אך יש די אמריקאים מרוצים, שבחלקם נפל חלק מ"פירות" האימפריה, ולכן הם תומכים בשיטה. המצב הנוכחי מבטא את יכולת המערכת לשמר את עצמה באמצעות שביעות רצון של חלק כזה מהציבור, שדי בו כדי להעניק לה לגיטימיות. אני מעריך, שעידן זה עומד בפני סיומו.
מה על עמי העולם לדעת לגבי ארה"ב?
    אני מוצא, שהעמים בעולם אינם מודעים לקיומה של אופוזיציה בארה"ב. הם סבורים, משום מה, שבוש פופולרי רק משום שנבחר פעמיים. הם אינם מבינים את השחיתות של המערכת הפוליטית האמריקאית, שאיפשרה לבוש לנצח פעמיים.
   העמים אינם מבינים את האופי הבלתי-דמוקרטי הבסיסי של המערכת הפוליטית האמריקאית, שבה כל הכוח מרוכז בשתי מפלגות, שאינן רחוקות זו מזו, ושרבים אינם מבחינים ביניהן.
    לכן נחוצים שינויים יסודיים בחברה האמריקאית, כדי שהעם האמריקאי יהיה מרוצה מהחברה שבה הוא חי.
האם לדעתך ארה"ב תחלים ממצבה הנוכחי?
    אני מקווה שיתחולל תהליך של החלמה, אך בינתיים הוא טרם התרחש.
    העמים בעולם אינם מודעים לקיומה של אופוזיציה בארה"ב. תמיד הייתה אופוזיציה, אך היא רוסקה או הושתקה, נדחקה לצל ולשוליים, כך שקולה לא יישמע. לכן שומעים העמים בעולם את קולם של המנהיגים בלבד. הם אינם שומעים את קולותיהם של האנשים, שאינם אוהדים את המנהיגים ושואפים לפוליטיקה אחרת. גם לפני מלחמת עירק, מדיניות ארה"ב הייתה בלתי-נעימה. היא הייתה כזאת מתחילת ההיסטוריה שלה.
מהי הדרך לשיפור המצב?
    התקווה טמונה באלה המסרבים ללכת למלחמה ולהרוג. אמנם התקשורת מתעלמת מהם, אך הם קיימים. מנסיוני למדתי, כי תנועות חברתיות ניראות תחילה חסרות סיכוי, עד שהן צוברות תנופה. כאשר האנשים מתארגנים, פועלים יחד ונוטלים סיכונים, אזי התקווה הופכת לשינוי במציאות.