מאות השתתפו בנצרת באירוע השקת הספר "הסבלנות של הזית" ב-30 ביולי האחרון. הספר מגולל דפים מפוארים מחייה של סמירה ח'ורי (אום ג'אבר) – פעילה קומוניסטית ותיקה וממנהיגותיה ההיסטוריות של תנד"י, תנועת נשים דמוקרטיות בישראל. האירוע שהתקיים באולם הגדול של בית הקולנוע היה צר מלהכיל את קהל המשתתפים הרב. חלקו בחר לעקוב אחר הטקס באמצעות מסך ענק שהוצב ברחבת בית הקולנוע, שם צפו בו מאות אנשים.
הטקס המרשים היה מפגן של אהבה, נאמנות והערכה רבה ללוחמת בת 97, שהדהימה את הנוכחים כאשר סיפרה – במהלך ריאיון שנערך עמה – על תחנות רבות בחייה הארוכים. בין המברכים את סמירה ח'ורי היה חבר הלשכה הפוליטית של מק"י וסגן ראש העיר נוף הגליל, ד"ר שוקרי עוואודה, שסקר בדבריו את ספר הזיכרונות. מזכירת תנד"י, נסרין מורקוס, עמדה בדבריה על תפקידה המרכזי של ח'ורי בבניית תנועת נשים דמוקרטיות. בהמשך ניהל ד"ר עוואודה ריאיון עם סמירה שנמשך כמעט שעה ושעסק בהיבטים רבים בחייה לצד שותפה לחיים, המנהיג הקומוניסטי ההיסטורי פואד ח'ורי, שהלך לעולמו בגיל צעיר.
כן נשאו דברים תמר אלמוג מקרן רוזה לוקסמבורג, המסייעת לפעילות תנועת הנשים; פתחייה עוואיסי; ד"ר סרה מחאמיד; אומיימה אבו ראס; ונסרין עאקלה. אלה הביאו עדויות מרגשות, שבהן שחזרו תחנות בעבודתן המשותפת. לערב נשלחו גם ברכות בווידיאו מתמר גוז'נסקי, נשיאת תנד"י וחברת הכנסת לשעבר; מנכדתה, לונה אבו אל-עסל; ומח'אלד חתר מירדן. האירוע נחתם בדברים בשם המשפחה שנשא ד"ר עיסא ניקולא.
באירוע שולבו קטעים מוזיקליים בהובלתה ובנגינתה על קאנון של ד"ר חנאן אבו אסעד עוואודה, ובשירה של לואיס שופאני וליאן דג'אדג'אנידזה. אלה החיו את שיריה של מקהלת "אל-טליעה", ובראשם ההמנון לחיי האישה. המילים התמזגו בלחן, והגעגועים בתקווה, כאשר הקהל הצטרף לשירה. השירה בציבור הוסיפה נופך מרגש במיוחד לערב זה.
סמירה ח'ורי, ילידת נצרת ותושבת העיר, הייתה החברה הערבייה הראשונה בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), מראשי תנד"י, וחברה פעילה בגשר לשלום, בת שלום ונשים נגד אלימות. היא הייתה גם מראשי הפדרציה העולמית של הנשים הדמוקרטיות והאישה הערבייה הראשונה בישראל שכיהנה כחברת מועצת העיר בעירה נצרת.
בוועידת מק"י שנערכה ב-1972 אמרה ח'ורי: "אחת המטרות של הקומוניסטים היא שחרור האישה משעבודה. על כן עלינו למלא תפקיד זה המוטל על קומוניסטיות וקומוניסטים ביתר רצינות. אין אנו מתעלמים מן העובדה שיש קשיים בעניין זה, אך צריך להתגבר על קשיים אלה, להגביר את המאבק לשחרור האישה מהשעבוד בבית ובמשפחה".
בוועידת מק"י שנערכה ב-1985 הדגישה: "פעילותה של מפלגתנו הקומוניסטית הישראלית בקרב ציבור הנשים היא עניין קשה ומסובך קודם כל עקב מצבה האובייקטיבי הקשה של האישה בחברה. מפלגתנו היא הכוח הפוליטי היחיד שמצביע על הקשר בין המאבק לשוויון זכויות האישה בעבודה, בחברה ובמשפחה לבין המאבק לשלום צודק, נגד הכיבוש, להגנה על החרויות הדמוקרטיות, להגנת על זכויות העובדות והעובדים ולחיים טובים יותר לשני עמינו".


