ההסתדרות עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בבקשה כי בית הדין יקבע כי עובדי חברות הקבלן המועסקים ברכבת ישראל בתפקיד תצפיתנים יוכרו כעובדי ענף השמירה והאבטחה, ויקבלו את התנאים המשופרים המגיעים להם כתוצאה מיוזמת ההסתדרות לשיפור תנאי העבודה בענף. בבקשה, שהוגשה נגד רכבת ישראל על ידי עו"ד חנה שניצר-רהב, עו"ד אורן שרם, ועו"ד יעל גבירוביץ' מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, נטען כי מכיוון שהרכבת לא מכירה בתצפיתנים כעובדי שמירה ואבטחה, נפגעו משמעותית זכויותיהם הכספיות הכוללות בין היתר זכותם לקרן השתלמות, הפרשות מוגדלות לפנסיה, שי לחגים ודמי הבראה מוגדלים.
זכויות אלה היו אמורות להינתן לתצפיתנים – תפקיד שהוצא על ידי רכבת ישראל למיקור חוץ – עקב ההסכם הקיבוצי שהשיגה ההסתדרות בענף השמירה והאבטחה. אלא שלמרות שבעבר הכירה הרכבת בתצפיתנים כעובדי הענף, במכרז שפרסמה בשנה שעברה הרכבת "קרעה" את קבוצת עובדים זו מהענף הטבעי לו הם שייכים, וסירבה להחיל ולתמחר בהסכמיה עם חברות הקבלן, את שיפור תנאיהם. ברחבי הארץ מועסקים כ-200 תצפיתנים. מדובר בעובדי חברות שמירה ואבטחה, שתפקידם להתריע בפני חטיבת הבטיחות והביטחון ברכבת ישראל על קיום מכשול המסכן את תנועת הרכבות ועל סכנה להתרחשות תאונה בין רכבת לבין כלי רכב במפגשי כביש-מסילה.
לטענת ההסתדרות, התצפיתנים הינם עובדים מוחלשים משכבות אוכלוסייה שונות, רבים מהם בני מיעוטים המועסקים במרכזי אוכלוסייה קשה בהם אין אפשרויות תעסוקתיות רבות, ובדיוק עבור עובדים מסוג זה כוונו המהלכים המשמעותיים שנעשו בתחום העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון על מנת להיטיב עמם ולשפר את מעמדם, זכויותיהם, תנאי עבודתם וכבודם. בבקשה שהוגשה מציגה ההסתדרות בין היתר את עמדותיו של הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה הסבור כי התצפיתנים הם שומרים לכל דבר, ואת חוזה ההתקשרות הקודם של הרכבת עם חברות הקבלן המעסיקות את התצפיתנים, בהם הגדירה הנהלת הרכבת את התצפיתנים כעובדי שמירה. מעמדות אלו עולה ללא כל ספק כי הרכבת שינתה את הגדרת העבודה של התצפיתנים רק מטעמי חיסכון כלכלי, ובאופן הפוגע בהם משמעותית.
