יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, התייחס אתמול (שלישי) לראשונה להצעת התקציב לשנה הקרובה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ולטיוטות חוק ההסדרים וההתאמות התקציביות שבין השאר כוללות קיצוץ של 3 מיליארד שקל מדי שנה, עד 2028, של כלל הוצאות השכר במגזר הציבורי, ובנוסף את הקפאת השכר הממוצע במשק, את מדרגות מס ההכנסה ונקודות הזיכוי ממס וכן את כל קצבאות הביטוח הלאומי.
בכנס איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים שנערך בירושלים אמר בר-דוד "ראיתי ביומיים האחרונים כותרות בכל העיתונים, האוצר הוציא מהמגירה את כל התוכניות שלו, לפגוע בציבור בעובדים וכדומה. עוד פעם הוציאו את הפגיעה בפנסיה ובקרנות ההשתלמות, עוד פעם שכר מינימום, עוד פעם הטלת מסים על האדם העובד. לא יהיה".
"אני בשיח עם אנשי האוצר, והם יודעים שההסתדרות תמיד נתנה כתף כשהמדינה בצרות. אבל הפעם אני עומד על כך שאני רוצה לראות קודם את ההיתכנות של התקציב הזה, ואם הממשלה בכלל רוצה ללכת על התקציב הזה", הוסיף בר-דוד, והדגיש: "האם הממשלה מבינה שאי אפשר להטיל על האדם העובד את הגזרות האלה, ויש קודם לצמצם משרדים ממשלתיים, להוריד תקציבים קואליציוניים ולנהל את הכסף כמו שצריך, ולא בהפקרות. אם אראה שמנהלים פה את הכסף כמו שצריך ומתנהלים באחריות, אהיה שותף. ואם לא, כל החקיקה הזאת לא תעבור ואני רוצה לראות מישהו שינסה לחוקק חוקים נגד העובדים בכנסת ישראל, זה לא יעבור".
בתחילת החודש הציג סמוטריץ' את התוכנית שלו לתקציב 2025 בקווים כלליים, ואמר כי "הממשלה והמגזר הציבורי תחילה" יצטרכו לבצע את ההתאמות הנדרשות עבור התקציב בעקבות הוצאות המלחמה והכיבוש הגדלות, וכי "המגזר הציבורי יצטרך להיכנס מתחת לאלונקה". הפחתת השכר במגזר הציבורי ב-3 מיליארד שקל בשנה כפי שרוצה סמוטריץ' תחייב הקפאה מלאה של השכר, תוך כדי ביטול הפעימות להעלאת השכר במגזר הציבורי שסוכמו עם האוצר והמעסיקים בעבר במתווה לשנים הבאות.
בתוך כך, כבר ניכרות השלכות המלחמה על כיסם של העובדים. עליות המחירים בשנה החולפת השפיעו באופן משמעותי על הוצאות משקי הבית בישראל, במיוחד בתחום המזון ותחזוקת הדירה. כך עולה מסקר מיוחד שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. כ-42% מהמשתתפים בסקר דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי מאז תחילת המלחמה שהובילה רבים לצמצם בהוצאות המחייה במגוון תחומים, לרבות ניסיונות לחסוך בדברים הבסיסיים ביותר. כך, למשל, 17% מהמשיבים בסקר דיווחו כי נאלצו בשנה החולפת לוותר על טיפול רפואי או תרופתי בשל עליות המחירים, ובמקביל כ-34% השיבו כי הוציאו יותר כסף עבור תרופות ושירותי רפואה.
ממצאי הסקר, שנערך לאחרונה בקרב 518 משיבים מעל גיל 18 (המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל), מצביעים על כך שהשלכות המלחמה על המצב הכלכלי השפיעו באופן ניכר על הרגלי הצריכה והחיסכון של הציבור. עוד מצביעים הממצאים, כי יוקר המחייה וגל ההתייקרויות במשק מורגשים השנה כמעט בכל תחומי החיים: כ-82% מהמשיבים דיווחו כי הוציאו יותר כסף על מזון השנה בהשוואה לשנה הקודמת; כ-65% דיווחו על עלייה בהוצאות תחזוקת הדירה (חשבונות חשמל, מים, גז וכו') ו-60% דיווחו על עלייה בהוצאות על רכב (קנייה, ביטוחים, אגרות ואחזקה).
על פי הסקר, לפחות שליש מהמשיבים (34%) נאלצו לצמצם בהוצאות על תרבות, תיירות ונופש. מספר דומה של משיבים דיווח על צמצום בהוצאות על רכישת ריהוט וציוד לבית, וכל ישראלי רביעי (25%), כך לפי הסקר, צמצם בהוצאות על הלבשה והנעלה. היבט נוסף שמושפע מהמציאות הנוכחית הוא האופן שבו ישראלים מתכננים לבלות את שעות הפנאי שלהם בחגי תשרי. כ-21% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות המלחמה, וכ-30% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות מצבם הכלכלי.
