מפעל אליאנס, יצרנית הצמיגים היחידה בארץ, יחדל מפעילות אחרי 74 שנה. ההנהלה הודיעה אתמול (חמישי) לעובדים כי הבעלים, תאגיד יורוהאמה היפיני המעסיק כ-22 אלף עובדים ברחבי העולם, החליט לסגור את החברה. במפעל מועסקים כ-550 עובדים, בהם 150 עובדי קבלן. לאליאנס מפעל בהודו שלא ייסגר.

באיגרת שפרסם מנכ"ל אליאנס יגאל טריכטר נכתב את אותו מסר שכותבים בעלי ההון בעת שמשליכים מאות ואלפי עובדים לרחוב: "התייקרות עלויות הייצור והשינוע, השינויים המבניים בשוק תעשיית הצמיגים בעולם, התחרות בענף והירידה בביקוש למוצר הישראלי הביאו את חברת יוקוהאמה לסיים את פעילות הייצור בישראל בסוף השנה".

אליאנס הוקמה ב-1950 כשותפות של משקיעים אמריקאים עם סולל בונה ההסתדרותית, שביקשה לייצר את הצמיגים עבור המשאיות שבהן השתמשה. בשנות ה-80 נרכשה על ידי כור תעשיות שבבעלות ההסתדרות שהחליטה להפריטה וב-1992 נרכשה על ידי אליעזר פישמן ושותף אמריקאי. החברה העוברה מידי פישמן לידי התאגיד הפיננסי האמריקאי ורבורג פינקס וב-2007 נמכרה אליאנס ליוקוהאמה היפנית, ומאז התמחתה בעיקר בייצור של צמיגי רכב כבד ותעשייתי – בעיקר לשווקים בינלאומיים.

למרות שסכנת הפיטורים מרחפת מעל ראשם של מאות עובדים, ביניהם בעלי ותק של שנים רבות, הסתדרות אינה מוכנה להיאבק נגד ההחלטה של התאגיד היפני. יו"ר מרחב חדרה ומישור החוף הצפוני בהסתדרות, יצחק יצחקי, השלים עם החלטת הבעלים ובריאיון ששודר אתמול אמר "לדברי ההנהלה הקונים הפסיקו להזמין מהמפעל כי העלות גבוהה מאוד". עוד מסר יצחקי "ההסתדרות במרחב בראשותי תעשה הכל על מנת לדאוג שהעובדים יקבלו פיצויים מוגדלים. נעשה מאמצים גדולים למצוא מקומות עבודה לכלל העובדים ונדאג ככל האפשר להמתיק את הגלולה המרה והקשה שבאה לפתחם של עובדי המפעל".

יצוין שלפני שנתיים, במאי 2022, ההסתדרות במרחב חדרה, הנהלת אליאנס וועד העובדים חתמו על הסכם קיבוצי מיוחד. על פי ההסכם, העובדים קיבלו מענק חתימה ותוספות שכר של עד כ-12% במהלך שלוש השנים מחתימת ההסכם, שיעור ההפרשות לקופת גמל וחיסכון גדל לעד כ-6%. כמו כן נהנו העובדים מדמי הבראה מוגדלים, שוברי נופש שנתיים על סך 1,700 שקל ושוברי שי לחג על סך 650 שקל בראש השנה ובפסח, וכן מתוספת ותק." עוד הבטיח ההסכם "ביטחון תעסוקתי", קרי: לא יהיו פיטורים. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד השתתף בטכס החתימה אמר: "אני מברך על ההסכם בצמיגי אליאנס. ההסכם משפר את שכר העובדים ואת תנאיהם הנלווים, ומעניק להם ביטחון תעסוקתי". ההסכם אולי הבטיח, אבל כעת בר-דוד צריך לדאוג שאכן יהיה ביטחון תעסוקתי ושהמפעל לא ייסגר.