200 עובדים במרחב שבין יבנה לבאר-שבע פנו אמש (א') למוקד המיוחד שהקימה ההסתדרות והביעו חשש שיפוטרו, או לא יקבלו שכר, בגלל הבעיות הסבוכות שהתעוררו במקומות עבודתם עקב המלחמה בעזה. כך עולה מדו"ח שהכינה ההסתדרות. הדו"ח מצביע, כמו במלחמת לבנון, על זלזול פושע של מעסיקים בדרום בחיי האדם של עובדיהם – אבל גם מראה כי מה שמטריד את העובדים יותר מכל הוא עדיין המצב הכללית במשק, בלא כל קשר למלחמה.
כ-80 עובדים ממקומות עבודה שאינם ממוגנים (42% מהפניות) התקשרו כדי לבדוק אם המעסיקים עלולים שלא לשלם להם שכר. כ-35 עובדים (18% מהפניות) התלוננו על ריחוק מהמרחב המוגן במקום העבודה וקושי להגיע אליו בזמן אזעקה. כ-70 עובדים (33% מהפניות) הנאלצים להישאר בביתם כדי להשגיח על ילדיהם התקשרו כדי לדעת אם עלולים שלא לשלם להם או לפטר אותם. כ-10 עובדים התלוננו שקיבלו איום בפיטורים בגלל שנעדרו מעבודתם בשל המלחמה. מספר עובדים נוספים עומדים להתגייס למילואים והתקשרו כדי לשאול על זכויותיהם.
"יוצא מכל זה שביום אחד התקשרו אלינו יותר מ-100 אנשים להגיע למקום עבודתם ולסכן את חייהם כתוצאה מזה שאין מרחב מוגן במפעל, או שהוא אינו מגן עליהם", מסר יו"ר חדר המצב של ההסתדרות, ג'יהאד עקל ויו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות. לדבריו "אנחנו רוצים מאוד שאנשים במדינה ישמרו ככל האפשר על מהלך חייהם הרגיל. ציבור העובדים מגלה אחריות, ואם עובד בוחר מרצונו להגיע לעבודה אנחנו מעריכים זאת מאוד. אני רק מקווה שרוב העובדים הללו אכן פועלים מרצונם ולא מתוך פחד שיפוטרו או שילינו את שכרם. מעבר לכך, יש מקרים שההגעה לעבודה היא מיותרת. אם הגן סגור, והעירייה מכריחה את הסייעת להגיע בכל זאת, זה פשוט טמטום".
עקל גם התייחס לזכויות העובדים בעת לחימה: "קודם כל, אנו מוסרים לשכירים את הזכויות שלהם. יש לנו צוות של עורכי דין שמסביר להם הכל. בנוסף, במקרה שהעובדים לא יודעים אם מקום עבודתם אמור לפעול, אנחנו מפנים אותם לפיקוד העורף לברר. בכל המקרים שבהם ברור כי המעסיק פועל בניגוד להנחיות פיקוד העורף, אנחנו מתלוננים לפיקוד העורף ומקווים שהעניין יטופל בהקדם. עד כה לא קיבלנו אף תלונה על עובד שפוטר, אבל לפי התקדים של הפיטורים ההמוניים במלחמת לבנון, אני חושש שזה יקרה גם הפעם – וברגע שזה יקרה אנחנו נפנה מיד עם כל תלונה ותלונה לבית הדין לעבודה".
תשובה לשאלה: מה מטריד את העובדים יותר מכל? השיב עקל: "אנשים בדרום מגיבים בלחץ ובחרדה. הם גם מפחדים על חייהם וגם על מקומות עבודתם. אבל להפתעתנו, אנחנו מוצפים בפניות של עובדים – מאות עובדים מכל הארץ – שמתקשרים מתוך חשש לביטחונם התעסוקתי בגלל המצב הכלכלי. אנשים מתקשרים בגלל המצב הכלכלי יותר מאשר בגלל המלחמה! מסתבר שהמצב הכלכלי מפחיד עובדים יותר מהמלחמה. אנחנו נמצאים תחת איום קיומי כפול, ואי אפשר להתעלם מזה. יש מצוקה יומיומית של אנשים, מפעלים שנסגרים ואנשים שמאבדים את הפנסיה שלהם. ומה שעוד יותר קשה, זה שמצוקה אחת מחמירה לאנשים את המצוקה השנייה".
