ארגון גננות מחנכות שהוקם כדי לשפר את תנאי עבודתן פותח במאבק במטרה להשוות את שכן ותנאי העסקתן לשכר המורים. הארגון מכין תביעה פרטנית, שכל גנן וגננת בגן ילדים ציבורי בישראל יוכלו להצטרף אליה ולזכות בשיפור גדול בתנאי העסקתן. בימים אלה החל ארגון גננות מחנכות במהלך שנועד לצרף לתביעות הפרטניות אלפי גננות.

יו"ר ארגון גננות מחנכות, דורית חזן (צילום: ארגון גננות מחנכות)

לדברי דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות, המובילה את המהלך: "אנחנו בחרנו במקצוע הזה מתוך אהבה לילדים, לא בשביל להתעשר. אנו מקדישות את זמננו לילדים במסירות ובאהבה. אבל זאת גם הפרנסה שלנו ונמאס לנו שהמערכת מנצלת זאת ומעסיקה אותנו בתנאים בלתי אפשריים, שרק הולכים ומידרדרים. אם לא די בכך, הרי שהסכמי השכר החדשים יוצרים אפליה קשה לרעת הגננות ומרעות את תנאי העסקתנו. כעת החלטנו לקחת את גורלנו בידינו כי אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו, בוודאי לא הסתדרות המורים שמייצגת את המורים ולא את הגננות".

בין השאר, תבקשנה הגננות בתביעה להחזיר להן תשלום של 156 שעות ניהול הגן בחודש, שנלקחו מהן מאז הוחלה רפורמת "אופק חדש", בשעה שהמורים קיבלו תוספת של 260 שעות + 36 נוספות. עוד תבקשנה הגננות להשוות את אורכה של שעת עבודה של הגננת לשעת העבודה של המורים. כיום, מורים מקבלים שכר של שעת עבודה מלאה על זמן של 45 דקות בלבד, בעוד שהגננות מקבלות שכר של שעת עבודה מלאה על 60 דקות. "מאחר ובגן אין הפסקות, אנו עובדות  6 עד 8 שעות ברצף. יש לשלם לנו שעת עבודה על כל 45 דקות עבודה בפועל, בדיוק כמו למורים", אומרת חזן.

עוד תבקשנה להשוות את "גמול השילוב" על שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים לזה שמקבלים המורים; להשוות את תוספת "מקדם המרה" לזו שקיבלו המורים במסגרת "אופק חדש", שגבוהה בעשרות אחוזים מזו שמקבלות הגננות ולהחיל אותה רטרואקטיבית; להעניק לגננות שעת הנקה כמו זאת שמקבלות המורות ועוד.

בנוסף, תבקשנה הגננות לשפר את התנאים הפיזיים בגני הילדים. "מאז החלת חינוך חינם מגיל 3 , גני הילדים, הגננות והגננים ובעיקר הילדים בגן נ מתפקדים בתנאים בלתי אפשריים ובלתי ראויים", אומרת חזן, "גני הילדים נבנו ללא מחשבה ולא הותאמו לטיפול בילדים קטנים בני 3 ואף פחות. אין בהם פינות מנוחה לשנת צהריים ולשטיפה והחלפת בגדים, שיאפשרו לטפל בילדים לא גמולים. אנחנו שמחות שהילדים מקבלים חינוך חינם, אבל התנאים שבהם אנחנו נדרשות לטפל בהם בלתי אפשריים –לנו, ובעיקר להם".  

"הגננות והגננים עובדי משרד החינוך מופלים לרעה מול המורים באופן בלתי חוקי ומועסקים  על–ידי המדינה בתנאים בלתי הולמים ובהפרה בוטה של דיני העבודה בישראל" אומרות עורכות הדין ורד גרטל וליאת שושן ברק שמכינות בימים אלה  את התביעה, "מדובר בתביעה רחבת היקף, שבמידה ותתקבל ע"י בית הדין לעבודה, תשפר את מעמדן של הגננות והגננים, תקדם את השוויון ותאפשר לכל גננת וגנן שיצטרפו לתביעה לשפר את תנאי העסקתם הפיזיים ולהגדיל את שכרם לעבר ולעתיד בהתאם למגיע להם כחוק, כלכל עובד הוראה המועסק על ידי המדינה". 

יצוין שבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע הבוקר (ראשון) כי הנהלת עמותת "נשי אגודת ישראל", המפעילה גני ילדים במגזר החרדי, התערבה והתבטאה בניגוד לדין נגד התארגנות של 150 עובדותיה, תוך ניסיון לסכל את ההתארגנות. לבקשת ההסתדרות הוצא צו מניעה המורה לעמותה לחדול מלפנות לעובדות בקשר להתארגנות ולהפסיק את ההפרעה למהלך.

לאחר שהעובדות התארגנו וההסתדרות הודיעה על יציגות, החלה פעילות מטעם המעסיק לסכל את ההתארגנות. נזכיר כי הדין הישראלי אוסר על כל התערבות של מעסיק בהתארגנות עובדיו. בין היתר, בעמותה נעשה ניסיון להקים ארגון עובדים פנימי ועובדות הרשת הוחתמו על טפסי הצטרפות לארגון זה, ולאחר מכן הוחתמו העובדות על טפסים אחרים שנועדו לבטל את היציגות של ההסתדרות.

ההסתדרות עתרה לבית הדין בבקשה לצווי מניעה זמניים וקבועים. במסגרת זאת קבעה השופטת רובוביץ'-ברכש כי ההסתדרות הצליחה להוכיח כי העמותה התערבה ופעלה נגד ההתארגנות הראשונית תוך ניסיון אסור לסכלה: "שוכנענו […] כי ההסתדרות עמדה בנטל להוכיח כי העמותה אכן התערבה והתבטאה כנגד התארגנות הראשונית תוך ניסיון לסכלה. כמו כן ניסתה למנוע את ההתארגנות הראשונית וזאת באמצעות הפעלת הגב' אברהמי". אברהמי היא גננת המועסקת בעמותה משנת 2007, אשר יחד עם ההנהלה פעלה לצרף עובדות לארגון העובדים הפנימי.

לפי ההחלטה שניתנה השתכנע בית הדין כי העמותה ניסתה למנוע את ההתארגנות באמצעות הפעלתה של אברהמי. מהעדויות שנשמעו בבית הדין גם עלה כי אברהמי אף שוחחה עם בנותיה של מנהלת העמותה על ההתארגנות ונעזרה בהן לצורך מילוי והעברת טפסים נגד ההתארגנות בהסתדרות לגננות אחרות.

יצוין כי במהלך העדויות שנשמעו בבית הדין לא הסתירו בעלות העמותה את דעתן השלילית על ההתארגנות של הגננות בהסתדרות, ואף הביעו התייחסות מפורשת לסיכון של איבוד מקום העבודה של אחת מחברות הוועד כתוצאה מהמהלך. בהחלטה שניתנה נכתב בפירוש כי "מנהלות העמותה יצאו בגלוי ובאופן חד משמעי כנגד ההתארגנות תוך שימוש באיומים מוסווים וגלויים כנגד ההתארגנות תוך שימוש באיומים מוסווים וגלויים כנגד בעלה של חברת הוועד".

לאור הקביעות הללו הוחלט על ידי בית הדין להוציא צו מניעה זמני המורה לעמותה לחדול במישרין ובעקיפין מלפנות לעובדות בקשר להתארגנות ולחדול מלהפריע או להתערב בהתארגנות הראשונית, וכן לחדול מלנסות להחתים עובדות במישרין או בעקיפין על טפסים נגד ההתארגנות הראשונית.