מטרת ההצעה היא להגמיש את תנאי קבלת דמי אבטלה, זאת לאור המשבר במשק, וכדי להתמודד בתופעת האבטלה המחזורית, שבה אנשים יפוטרו, ישובו לעבודה ושוב יפוטרו. על פי החוק לא יוכלו מובטלים רבים לקבל דמי אבטלה, מכיוון שלא ייצברו לזכותם מספיק חודשי עבודה רצופה. הצעת הביטוח הלאומי מבקשת לשנות מצב זה.
בשנת 2002 הוחמרו התנאים לקבלת דמי אבטלה ונקבע כי עובד יכול לקבל דמי אבטלה רק אם עבד טרם פיטוריו 12 חודשים לפחות, ולא שישה חודשים כפי שהיה בעבר. במקביל, קוצרה התקופה שבה יכול אדם לקבל דמי אבטלה עבור מרבית קבוצות האוכלוסייה מחצי שנה בממוצע לשלושה חודשים בלבד.
החמרת התנאים הביאה לירידה חדה במספר המובטלים הזכאים לדמי אבטלה, ואת הפגיעה הקשה ספגו העובדים היומיים. המצב כיום הוא כי רק רבע מהמובטלים זוכים לקבל דמי אבטלה, לעומת מחצית מהמובטלים בשנת 2002. על פי הערכת הביטוח הלאומי, אם לא יוגמשו תנאי קבלת דמי אבטלה עם עליית מספר המובטלים במשק, יגדל גם משמעותית מספר הבלתי מועסקים אשר לא יזכו לדמי אבטלה.
