הבחירות שנערכו בגרמניה ב-23 בפברואר היו רגע מכריע נוסף במסע התבססותו של הימין הקיצוני ככוח מרכזי במערכת הפוליטית העולמית. בעוד שמפלגת האיחוד הנוצרי- דמוקרטי (CSU–CDU), מפלגת ימין-מרכז מסורתית ששברה חזק ימינה בשנים האחרונות, בראשות פרידריך מרץ, זכתה במקום הראשון עם כ-28% מהקולות, הייתה זו מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) שזכתה בהישג חסר תקדים: המפלגה השנייה בגודלה בגרמניה עם קרוב ל-21% מהקולות.

המפלגות שייצגו את ממשלת המרכז-שמאל היוצאת נחלו כישלון גדול. המפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD) בראשות הקנצלר אולף שולץ, השיגה 16% – התוצאה הגרועה בתולדותיה, בעוד מפלגת הירוקים, שותפתה הראשית לקואליציה, ירדה ל-11%. המפלגה הניאו-ליברלית (FDP) שמנהיגה כריסטיאן לינדנר כיהן כשר האוצר בממשלה היוצאת, והאחראית במידה רבה לבלימת כל יוזמה מתקדמת מצד הממשלה, לא עברה את אחוז החסימה (5%) ותישאר מחוץ לבונדסטאג.

החדשות הטובות הגיעו מצד שמאל. מפלגת השמאל (Die Linke) שעד לפני שבועות ספורים קיבלה 2-4% בסקרים, הפתיעה עם זינוק גדול לכמעט 9% מהקולות. מפלגתה של שרה וגנכנכט (BSW) שהתפצלה מהשמאל והציגה מצע ששילב עמדות שמאל כלכליות יחד עם התנגדות להגירה ומדיניות שמרנית בנושאים אזרחיים, זכתה ב-4.97% מהקולות, ופספסה את אחוז החסימה בכמה אלפי קולות.

הממשלה הבאה

התוצאות יאפשרו לשתי מפלגות השלטון המסורתיות של גרמניה השמרנים והסוציאל-דמוקרטים להקים קואליציה גדולה. למרות שהופיעו בה סדקים משמעותיים במהלך קמפיין הבחירות, עדיין נשמרת בגרמניה ״חומת האש״, לפיה שום מפלגה ממפלגות הממסד לא מוכנה לשיתוף פעולה קואליציוני עם הימין הקיצוני. הקנצלר המיועד פרידריך מרץ פסל שיתוף פעולה קואליציוני עם "אלטרנטיבה לגרמניה".

הקואליציה הגדולה צפויה לקדם מדיניות ימין כלכלי שתפגע במדינת הרווחה הגרמנית. גרמניה נמצאת במשבר כלכלי מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, אשר הובילה לקטיעת אספקת הגז הזול מרוסיה לגרמניה. אך למרות שהכלכלה הגרמנית סובלת ממחסור מערכתי ועמוק בהשקעה ציבורית, עיקרון חוקתי מגביל את יכולתה של המדינה לגייס חוב לשם השקעה. בשל עקרון זה, שמפלגת השלטון מחויבת אליו, נראה כי מדיניות מרחיבה שתוכל להוציא את גרמניה מהמשבר אינה בקלפים. אך מדיניות צנע ועליית מחירים הן הדלק של עליית הימין הקיצוני. אם גרמניה תמשיך בדרך זו, אין זה מופרך לדמיין את אלטרנטיבה לגרמניה עולים לשלטון ב-2029.

מבחינת מדיניות חוץ, מרץ נערך להעמיק את מחויבותה של גרמניה לישראל ולמסע ההרס וההרג האזורי שלה. הקנצלר הבא כבר הודיע כי יזמין את נתניהו לבקר בגרמניה למרות שתלויים ועומדים נגדו צווי מעצר שהוציא בית הדין הפלילי בהאג. גרמניה, שעקב עברה הייתה מהכוחות העולמיים שקידמו את החוק הבינלאומי, תרמוס אותו ברגל גסה בשל מחויבותה לישראל המונהגת בידי פשיסטים. מרץ גם הודיע שיוסיף לסחור עם ישראל בנשק.

הקמבק של השנה

השינוי היחיד בתוצאות לעומת הסקרים (שהיו די יציבים לאורך כל מערכת הבחירות), היה נסיקתה של מפלגת השמאל די-לינקה. המפלגה, בראשות הנהגה חדשה, ניהלה קמפיין סוציאליסטי-פופוליסטי שהתרכז במאבק ביוקר המחיה, בהצבת מגבלה על העלאת שכר דירה ובביטול קיומם של מיליארדרים. הקמפיין עבד, ודי-לינקה זכתה ב-25% מהקולות של המצביעים הצעירים ביותר.

בברלין רשמה מפלגת השמאל הישגים חסרי תקדים. היא זכתה בעיר הבירה במקום הראשון עם כ-20% מהקולות, כמו גם ב-4 נציגים ישירים. בשכונת נויקלן בדרום מערב ברלין, בה מתגוררים מהגרים רבים, זכה מועמד המפלגה, פרהט קוצ׳ק, במקום הראשון עם מעל ל-30% מהקולות. ניצחון זה יוצא דופן כי הוא הראשון אי-פעם של מפלגת השמאל באזור בחירה שהיה חלק מגרמניה המערבית.

ההישג הגדול של די-לינקה הגיע מתוך מחויבות לעבודת שטח ולגיוס פעילים. במהלך קמפיין הבחירות הצטרפו למפלגה עשרות אלפי חברים חדשים, והיא צפויה לעבור את  קו 100,000 החברים הרשומים בקרוב. פעילים אלה התדפקו על יותר מחצי מיליון דלתות ברחבי גרמניה בחודשים האחרונים. הם הוכיחו, שכאשר השמאל מתרכז במסרים מעמדיים ובפעילות שטח – הוא משיג הישגים גדולים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/135619