אנו חיים בעידן של שינויים עמוקים, המשפיעים על היחסים בין הון לעבודה. השינויים במנגנוני הניצול משתקפים בצורות חדשות של שליטה ודיכוי במסגרת המבנים הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים, לרבות במערכת החינוך.
מול המחיר הכבד, שגובה יחס הכוחות הקיים, מתארגנים אזרחים, כדי להגן על עצמם מפני מערכת, המזלזלת בצרכיהם הלגיטימיים, והדוחקת אותם כלפי מטה. זאת תגובה מסוג חדש, החורגת מעבר לפוליטיקה המפלגתית המוכרת. אלה תנועות המאגדות והמאחדות קבוצות ויחידים, הפעילים לשינוי המציאות החברתית והסביבתית במקומות מגוריהם.
כקומוניסטים, אנו רואים במערכת הקפיטליסטית עצמה את האוייב הראשי של העם ושל העובדים בישראל ובעולם כולו. המאבק האנטי-קפיטליסטי הוא תשובה הכרחית לשיטה הפוליטית, הכלכלית, החברתית והאידיאולוגית של ההון. אך על מנת לשנות את המצב הקיים, עלינו לנהל מערכה על התודעה, על התפיסות החברתיות-תרבותיות, במטרה לסייע לעובדים, לסטודנטים ולקבוצות אחרות להיחלץ מהשקפת העולם המעוותת, שהקפיטליזם מנחיל לחברה. זה מחייב לפתוח את הדרך לסובלנות, להקשבה הדדית ולערכים דמוקרטיים, שביכולתם לגשר על הבדלים תרבותיים, אתניים ופוליטיים ועל תפיסות שונות הנובעות מאמונות דתיות או מהעדפה מינית.
שינוי רדיקלי הוא האופציה היחידה להבראת החברה. נכון, שזו משימה לטווח ארוך. אבל את הצעדים הראשונים צריך לנקוט כאן ועכשיו. שינוי כזה מתבטא בדמוקרטיזציה רציפה של החברה בכל סביבותיה, בבניה של פעילות קולקטיבית, ביצירת אווירה של כבוד לבין אדם לרעהו ובין האדם לסביבה.
הקפיטליזם, המופעל על ידי תאוות בצע ורווח אישי והמבוסס על ניצול מעמדי, אינו מסוגל לספק פתרון לצרכים החיוניים והדחופים של העם. לכן בשבילנו, לפעול לטובת המהפכה זה לאמץ פעולות פוליטיות קונקרטיות, התורמות לגיבוש הבסיס של חברה שוויונית, בלי מנצלים ומנוצלים, בה העם, בהשתתפות דמוקרטית באמצעות הארגונים שלו, יוביל את ההחלטות הציבוריות.
עבורנו, שינוי כזה אינו יעד לעתיד רחוק, אלא עשייה של היום. נוכח המשברים המבניים, אליהם נקלע הקפיטליזם, השינוי הופך יותר ויותר הכרחי ודחוף. אבל גם שינוי הכרחי ונחוץ אינו מתרחש באופן ספונטני, בהתפתחות מתמשכת רגילה של החברה. הוא גם אינו מתרחש בהחלטות רשמיות של השלטונות. התנאי לשינוי הוא פעילות של העם, דרך הארגונים שלו, והצטרפות חוגים רחבים למאבקים מגוונים.
מזה כשנה וחצי, מעורבים פעילי מק"י בתל-אביב כפעילות הרשימה המקומית החדשה "עיר לכולנו". זו שותפות מסוג חדש, שותפות הצומחת מלמטה והמהווה כתובת לתל-אביבים בעלי השקפות פוליטית שונות, המחפשים שינוי מהותי בחברה ובסביבה.
כשותפים למסע המרתק, יש לנו משימה: למנוע מצב, שבו "עיר לכולנו" תהיה אירוע חד-פעמי, רק רשימה שהוקמה ערב בחירות. האתגר הגדול, העומד בפנינו, הוא – להפוך את הרשימה לגורם של קבע במציאות הפוליטית המקומית בעיר המרכזית בישראל. הדרך להשיג זאת היא באמצעות מצע, המוביל לשינוי רדיקלי בצורה ובתוכן של הפוליטיקה העירונית. שינוי כזה עשוי להשפיע על הפוליטיקה גם ברמה הארצית. התמודדות עם משימה זו מצריכה כיוון ברור, שיוביל בהדרגה לשינוי המבוקש. משמעות הדבר היא – לרכוש את תמיכת העובדים ותושבי השכונות ולבנות יחד כוח עממי.
עם "עיר לכולנו", המערכה מתנהלת במישור המוניציפאלי. אך הצלחה בבניית כוח עממי במישור העירוני יוצרת תנאים נוחים יותר לגיבוש כוח ארצי, ומקדמת את המאבק האנטי-קפיטליסטי נגד השליטה הכוללת של ההון ולמען חברה של שוויון וצדק חברתי.
הציר המרכזי בתהליך הוא שילוב בין ארגונים המתגבשים במקומות העבודה. במוסדות החינוך, בשכונות ולמען השגת מטרות חברתיות. להשתתפות הפעילה והמודעת של השותפים ל"עיר כולנו" יש משמעות טקטית ואסטרטגית, שאותה אפשר לסכם במושג "בניית כוח עממי".
"כוח עממי" בת"א-יפו יכול שילבש צורה של הקמת "מועצות שכונתיות" בהשתתפות פעילה ומודעת של רוב התושבים. מועצות שכונתיות יעודדו את הסולידריות ואת הערבות ההדדית לטובת כולם ולטווח קרוב ורחוק.
בשנים האחרונות, אנו עדים לאובדן האמון בממסד הפוליטי הישראלי. כמו בארצות אחרות, מתחילה המערכת הקפיטליסטית לחשוף את חולשותיה, הגורמות לאי-יציבות כלכלית ופוליטית. לכן, זה העיתוי הנכון להציג דרכים חדשות לקידום פוליטיקה של שינוי, הצומחת מהבסיס העממי עצמו, מהאינטרסים של השכבות רחבות של האוכלוסייה.
