כל אימת שמתרחש פיגוע, יהיה זה בארצות הברית, בארצות האיחוד האירופי, בטורקיה או בישראל, מטיחים את ההאשמה ב"טרור האיסלאמי". כלום לוקים תושביהם של הערים הפגועות באובדן הזיכרון? בוהים בתימהון, בצדקנות מעושה ומטיחים בזעם, למה?
מזה עשרות שנים מותירות מעצמות המערב מאחוריהן מיליוני קורבנות אדם חפים מפשע; מפעילות טרור מדינה ההופך מדינות ריבוניות לתלי–חורבות.
מפגינים לובים בימים הראשונים של הפצצות נאט"ו דרשו להפסיק את ההתערבות הזרה (צילום: הומניטה)
בניסיונו הנואש להטות את הזרקורים מפרשת הסתבכותו עם מוניקה לוינסקי, הפציץ קלינטון את בגדד ובלגרד, ותירץ זאת בסגירת חשבון עם סדאם חוסיין ומילושביץ'.
לשיא הגיע בוש הבן בהופכו את עיראק לבית מטבחיים. הוא לא שקט עד שהביא לתלייתו של סדאם חוסיין, בעודו מצדיק את התערבותו הרצחנית בטענותיו השקריות בדבר הימצאותו של נשק גרעיני בעיראק. מגובים בידי מעצמות האיחוד האירופי, השמידו האמריקאים את צבא עיראק ששרידי פיקודו נפוצו לכל עבר. החלופה: 14 שנים של תוהו ובוהו, כשלא עובר יום אחד ללא התאבדות של אדם–פצצה הזורע הרג חפים מפשע סביבו.
מאות אלפי יתומים מאב, אלמנות ואחים שכולים, כלום לא תמצאו ביניהם מתאבדים פוטנציאליים שעולמם חרב עליהם? חשוכי–תקווה, מה נותר להם להפסיד, נוהים אחר הדוגמא המקראית של שמשון שדחף בשתי ידיו את עמודי היכלם של הפלישתים, בזעקתו המהממת: "תמות נפשי עם פלישתים" כשהתקרה קורסת על אלפי אויביו שחגגו את השפלתו. דוגמתו הופכים אנשים כפטריות אחר הגשם לפצצה חיה – אלה הנוקמים את דם אחיהם, אביהם, וקרוביהם המיותמים. כאלה שורשי התופעה המכונה טרור מוסלמי.
צבאות נאט"ו נזקקו ללילותיהם של ששה חודשים רצופים בהם הגיחו לילה–לילה מטוסי קרב ומפציצים, כדי לחסל את מועמר קדאפי. הם הפסיקו את גיחותיהם שתבעו אלפי קורבנות רק עם השגת מטרתם: הלינץ' המזוויע של מנהיג לוב. הסיבה פרוזאית – עם החזרת שליטתם של השבטים היריבים בשטחי "ההפרד ומשול", ירדו המחירים הגבוהים אותם הכתיב קדאפי בהלאימו את הנפט. כלום השתלטותן של מעצמות המערב על צפון אפריקה לא תיגבה את מחיר הנקמה? הרי גם לזאת יקראו טרור מוסלמי שאינו אלא תשובה לטרור המדינה המשתולל.
כשנדמה היה שאביב העמים במצרים שחרר את העם מכבלי הדיקטטורה הצבאית, החזירו מעצמות המערב את הדיקטטורה הצבאית בשינוי אדרת. בסוריה, פלגנים מזוינים נתמכים בידי המערב, בניסיונם הנואש להמיר את סוללות הטילים הרוסיים בסוריה במשגרי טילים של נאט"ו. הם מנסים להשלים את כיתורה של רוסיה בהמשך למה שנעשה על ידם באוקראינה. הם זורעים הרס, ערים קרסו על תושביהן והביאו לנדידת עמים של ממש, המוני שורדים של מלחמת האזרחים בסוריה שעולמם התמוטט עליהם, חרדים מנקמנותה של דאעש, נמלטים על נפשם. מיליונים מנסים לחצות את הים התיכון תוך סיכון כמעט ודאי להיבלע במעמקי הים מול חסימת חופי אירופה בפניהם.
כלי התקשורת לא מרפים מלתאר יום יום, לילה לילה את מחזה הזוועה הנגלה לעיני כל. ארצות הברית ואירופה נוהגות כמנהגם במסעדות שופעות כל טוב. מרכזי הקניות הומים אדם כאילו לא ארע דבר.
כשמתרחשת פעולת נקם כזו או אחרת, תגובה בוטה על ניסיונות המשתלטים על מעצמות המערב על המזרח התיכון, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה, על זריעת טבח והרס חסר מעצורים, נשמעות קריאות מחאה מתריסות בכל רשתות התקשורת העולמית: הטרור המוסלמי! היכן התגובה של עמי ארה"ב ואירופה לזוועה שממשלותיהם ממיטות יום יום מול עיניהם? היכן ההפגנות המוחות על כל אלה? מי בחר בממשלות האחראיות לאותן זוועות?
תושבי המערב אמורים ללמוד מניסיונם, שהם עצמם הופכים לבני–ערובה לתוקפנות של ממשלותיהם. הסכנה אף גוברת כל אימת שמתחזקות מפלגות הימין הלאומניות, והניאו–נאצים הן באירופה והן בארה"ב.
כל צעד נוסף בכיוון השתלטות מזוינת על המזרח התיכון, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה בניסיונות לחזור לעידן הקולוניאליזם, מזמין תגובה קיצונית יותר מהנכבש.
יישוב חדש שבונה הקולוניאליזם הישראלי בשטחי פלסטין מעצים את הסיכון לפעולות נקם כואבות יותר. המדינה האיסלאמית נבנתה על חורבות הצבא העיראקי שרוסק. המפקדים ששרדו ונפוצו לכל עבר חזרו והתארגנו, נגועים בקנאות מטורפת אחר מה שחוו על בשרם.
לעמוד בפני תופעות אלה באין אונים ולתלות את האשם במוסלמים הקיצוניים – זה פתרון קל מדי, המבקש לטשטש את שורשיה של מחלה ההופכת להיות לממארת. כאן קבור הסיכון, והוא מחושב!
גרשון קניספל
