נייר עבודה של משרד האוצר שפורסם באחרונה קורא לבטל את הפטור ממס הכנסה להפרשות לקרנות ההשתלמות. צעד זה, אם ימומש, יפגע כלכלית במיליוני עובדים בישראל. מקורן של קרנות ההשתלמות הוא בהטבות בהסכמים קיבוציים שנועדו לממן הכשרות מקצועיות ולימודים גבוהים לעובדים. אך עם השנים חל שינוי מהותי, וכיום קרנות ההשתלמות הן רכיב שכר לכל דבר ועניין, אשר מועבר לחסכון – 10% מהשכר הכולל של רוב החוסכים.
קרנות ההשתלמות הן אפוא האפיק המרכזי לחסכון לטווח בינוני-ארוך של מעמד העובדים. שני שלישים מהעובדים השכירים בישראל חוסכים מכוחו של הסכם קיבוצי או חוזה אישי במסגרת קרנות ההשתלמות.
מול כל שקל המופחת משכרו של העובד (סה"כ 2.5%) מופקדים שלושה שקלים נוספים על חשבון המעסיק (7.5%) וזאת עד לתקרה שנתית של 19 אלף שקל. הכספים מופנים להשקעות הון בידי קרנות ההשתלמות, הנחשבות "משקיעים מוסדיים". מדובר בסדר גודל של 13 מיליארד שקל בשנה שנמשכים מן הציבור לטובת שוקי ההון וההשקעות במשק. כך הן תורמות קרנות ההשתלמות למעגל השקעות ההון באמצעות גיוס כספי משקיעים שכירים, ריכוזם והשקעתם. זה בעצם התמריץ של המדינה בהסדר שמקיים את קרנות ההשתלמות. כדי לעודד השקעות אלה, העמידה המדינה לעובדים (ולמעבידים) תמריץ של פטור ממס – הן ברמת ההפקדה של עובד ושל המעביד והן ברמת רווחי הקופה – אם החסכון נשמר לפחות 6 שנים.
עם השנים וביתר שאת בשני העשורים האחרונים, צומצמה תקרת ההטבה האפשרית לעובד ולמעבידו ממיסוי. זה נעשה בהימנעות המדינה מעדכון תקרות ההפרשה על פי המדד או הצמדה לשכר הריאלי. כפועל יוצא, כיום שכיר המשתכר את השכר הממוצע במשק מגיע לתקרת ההפרשה לקרן ההשתלמות. עובדים המשתכרים מעל השכר הממוצע לא יכולים להנות מפטור מלא ממס על הפרשה העולה על 19 אלף שקל. הערכות מדברות לכן על צמצום "שקט" של ההטבה במהלך שני העשורים האחרונים בשיעור שחיקה של כמעט 50 אחוז.
על עלותה השנתית של הטבת המס הזו – כלומר תרומת המדינה למשק באמצעותה – חלוקות הדעות. משרד האוצר טען השנה כי ההטבה עולה למדינה סכום אסטרונומי של 10.7 מיליארד שקל, שפירושו כי הרוב המוחלט של ההפקדה לקרן ההשתלמות בא על חשבון תשלומי מיסים. נתון זה נראה מופרז. אפילו אם נטל המס של כל החוסכים היה עומד על 50% – והוא לא – אובדן המיסוי על סך כל ההפקדות בשנה (13 מיליארד) לא יכול היה להיות יותר מ-6.5 מיליארד שקל. ככל הנראה, טענת האוצר אינה אלא להטוטי מספרים שאין בהם ממש, ומסתמכת אולי על עלויות מצטברות של שנים קודמות.
הצעת משרד האוצר אינה חדשה. מדי שנה לקראת דיוני התקציב מפריח האוצר "בלון ניסוי" בדבר מיסוי קרנות ההשתלמות. השנה, המניע הפוליטי של ממשלת הימין ברור מתמיד: זה ניסיון לממן את המלחמה והתקציבים הקואליציוניים המנופחים באמצעות הכבדת המיסוי על העובדים. בנייר העבודה של משרד האוצר הקורא לבטל את הפטור ממס אף נטען כי קרנות ההשתלמות יוצרות מיסוי הפוך – דהיינו פטור ממס לעשירים. טענה זו אינה נכונה מבחינה כמותית. החוסכים ברובם נמנים עם עשירוני ההכנסה הנמוכים, ורוב ההכנסה של העשירונים העליונים ממילא אינו זכאי לפטור.
חן מטס מפורום ארלוזורוב אמרה בדיון בוועדת הכספים שנערך אתמול (שני) כי בניגוד לטענות האוצר, בין הזכאים לקרנות השתלמות גם עובדים מענפים חלשים במובהק, הנהנים מתנאי הקרן כחלק מהסכמים קיבוציים ענפיים וצווי הרחבה שנועדו לשפר את זכויותיהם, דוגמת עובדי ניקיון, שמירה ובנייה. "85% מהעובדים בכלל לא מושכים את הכסף הזה אחרי 6 שנים ושומרים אותו למקרי חירום, לשיפוץ, לימודים או תוספות לפנסיה. זו רשת ביטחון אמיתית שמונעת ממעמד הביניים להתדרדר לעוני ולהזדקק לסיוע של המדינה. צריך להנגיש את זה לעובדים נוספים, לרבות לעצמאים", הוסיפה.
ארגוני העובדים ובהם ההסתדרות, הסתדרות המורים וארגון המורים – ששיעור חבריהם החוסכים במסגרת הסכמים קיבוציים בקרנות ההשתלמות הוא הגבוה במשק – כבר הודיעו כי ייערכו לסכסוכי עבודה בנושא. אם ינסה האוצר לקדם בפועל את החקיקה בנושא, הוא עתיד לפגוש בהתנגדות המונית לגזרות החדשות נגד העובדים. מול התנגדות ארגוני העובדים, בישיבת ועדת הכספים נמסר כי האוצר החליט לגנוז את התכנית. אך הניסיון מלמד, שללא עמידה איתנה על זכויות העובדים – הגזרה עלולה לשוב ואף להתבצע.
