האוניברסיטאות בישראל בשירות המנגנון הצבאי

ביוני האחרון יצא לאור דו״ח מחקר של פרופיל חדש: ״אקדמיה בפקודה: מיליטריזם באקדמיה בישראל״. כפי שמעידים ממצאי הדו״ח, בין מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לבין גופים צבאיים (אזרחיים וממשלתיים) שורר שיתוף פעולה מובנה, מרובד וענף, אשר מציב את הראשונים כשותפים פעילים ונלהבים במערך האלימות והדיכוי הממסדי של ישראל.

הדו״ח ממפה מספר רבדים מרכזיים של שיתופי פעולה צבאיים-אקדמיים. החלק הראשון של המסמך סוקר את תוכניות העתודה האקדמית הפועלות במרבית המוסדות האקדמיים. אלה הופכות את האקדמיה שותפה פעילה בתהליך ההכשרה לתפקידים צבאיים של חיילים ומועמדים לשירות ביטחון. כפי שנחשף בדו״ח, ישנן לפחות 54 תוכניות עתודה אקדמית, המספקות למוסדות הכנסה של מאות מיליוני שקלים. האקדמיה גם מסייעת באופן פעיל במאמצי הגיוס של בני נוער לתוכניות צבאיות אלה על ידי פרסומן ואירוחם של כנסים למתעניינים.

החלק השני עוסק במיליטריזציה של המרחב האקדמי הכוללת: בניה של בסיסים צבאיים דה-פקטו עבור תוכניות עתודה; הצפת המרחב בלובשי מדים ונושאי נשק; והתקנת אמצעי מעקב אחרי סטודנטים.

החלק השלישי עוסק בשיתוף הפעולה בגיוס של סטודנטים לחברות התעשייה הצבאית וכן לגופי ביטחון שונים, בהם השב״כ והמוסד. זה נעשה בין היתר בירידי קריירה אוניברסיטאיים ובקורסים משותפים. החלק הרביעי מתמקד בשיתוף פעולה ישיר או עקיף במחקר ובפיתוח של טכנולוגיה צבאית; והחלק האחרון באפליה לרעה בקבלה ללימודים ובמעונות אקדמיים על רקע אי-שירות בצבא, ובתפיסתה של הקהילה האקדמית את המיליטריזם ושיתופי הפעולה הללו.

הכפפת המחשבה

כפי שמראה הדו״ח המלא, לשיתופי פעולה אלה משמעות והשלכות החורגות מההיבט המטריאלי של שיתוף הפעולה. אלה ממצבים את האקדמיה כגורם הפועל באופן אקטיבי לשכלול ולהכשרה של המנגנון הצבאי בישראל. כך גם לגבי האחריות הנובעת מהיבט זה למדיניות המיליטריסטית של ישראל ולזו המסחרית של התעשייה הצבאית. מדיניות זו משתמשת בפלסטינים כשפני מעבדה ומוכרת את תוצריה למדינות ולגופים שעושים בהם שימוש אלים ודכאני. ברמה הפנים-אקדמית, שיתופי פעולה אלה, בצד אימוצה של האידיאולוגיה המיליטריסטית הציונית, מובילים להכפפה של המחשבה, המחקר, השיח ואופני הפעולה האקדמיים לאינטרסים הצבאיים, ולהדרה של סטודנטים, במיוחד פלסטינים, במרחב האקדמי.

בינואר 2023, הכריזו ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן על סכסוך עבודה במחאה נגד ניסיון ההפיכה המשפטית. כמה שבועות אחר כך, אלפי חברי סגל ממוסדות אקדמיים בישראל הקימו את המטה ״למאבק להצלת הדמוקרטיה״ וחתמו על גילוי דעת, בו נכתב כי ניסיון ההפיכה המשפטית יוביל ל״פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית״. על כן, ״האקדמיה לא תשקוט ולא תקיים שגרת מחקר והוראה נוכח האיום, ותפעל בכל דרך חוקית העומדת לרשותה להסרתו״. בהמשך המסמך התריעו החותמים מפני פגיעה ״בחופש ובמצוינות האקדמית, שלהם תרומה קריטית לשגשוג כלכלי, מדיני ותרבותי ולשמירה על חוסנה ועוצמתה של מדינת ישראל.״ בסופו, התריעו כי ״מטה הפעולה

המשותף לחברי סגל הוראה ומחקר שוקל צעדי מחאה חריפים, ובהם השבתה של הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה״. במרס אותה שנה, הודיע ור״ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) על השבתה מוחלטת של הלימודים האקדמיים.

ור״ה, המוסדות האקדמיים בישראל, חברי סגל וסטודנטים, הוכיחו כי כאשר למאבק ציבורי או לנושא שעל סדר היום הפוליטי יש חשיבות גדולה מבחינתם, הם מוכנים להשמיע קול מחאה ולנקוט צעדים דרסטיים כדי להביע את התנגדותם, גם במחיר השלכות אישיות או מוסדיות. מחאה זו עומדת בניגוד חריף לשתיקה של האקדמיה ושל מרבית הקהילה האקדמית בישראל נוכח רצח העם ובתוכו – השמדתה המוחלטת של האקדמיה הפלסטינית בעזה בשנתיים האחרונות. השתיקה לוותה גם בפעולות אקטיביות להשתקתן של חברות סגל וסטודנטיות, ברובן פלסטיניות, אשר מחו נגד קמפיין השמדה זה. אלה כללו גם הליכי שימוע, הרחקה ופיטורים.

חשבון נפש אקדמי

שתיקה, השתקה, צנזור, ורדיפה הם תוצאה ישירה של תהליכי מיליטריזציה ושל מדיניות ארוכת שנים של שיתופי פעולה פוריים בין האקדמיה לבין מערכת הביטחון והתעשייה הצבאית בישראל. תהליכים אלה הובילו למעשה להכפפה כמעט מוחלטת של האקדמיה לצרכים ולערכים הצבאיים של השלטון והחברה בישראל.

הדו״ח של פרופיל חדש מספק תמונת מצב חלקית אך חשובה של תופעת המיליטריזם ותהליכי המיליטריזציה של מרחבים ושל מוסדות אזרחיים בישראל. זה המשך והרחבה של מסמכים אחרים שערכו סקירות, מיפוי וחקירה של המיליטריזם. מטרתו היא – יצירת גוף ידע ראשוני, מקיף, עדכני ואקטואלי ככלי עזר בידיהן של אקטיביסטיות, סטודנטיות ואקדמאיות בישראל, בפלסטין ובעולם, על מנת שיוכלו להתנגד בצורה אפקטיבית לתהליכים ולתופעות אלה.

לא פחות חשובה המטרה הבאה: הדו"ח נועד לספק מראה לאקדמיה בישראל, זאת ש"הדמוקרטיה בישראל״ היא נר לרגליה, על מנת שתוכל לערוך חשבון נפש ולתקן את דרכיה.