האו"ם קרא לישראל לבטל את החלטתה להפסיק את פעילות אונר"א; בג"ץ דחה בקשה לצו ביניים נגד הסגירה

האו"ם קרא הבוקר (שישי) לישראל לבטל את החלטתה להפסיק את פעילותה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), זאת לאחר כניסת החקיקה לתוקף. על פי האו"ם ללא אונר"א, ייפגעו קשות שירותי חלוקת המזון, הבריאות, החינוך ושירותים חיוניים נוספים בשטחים הפלסטיניים הכבושים. "לכך יהיו השלכות ישירות וחמורות על זכויות האדם של עשרות אלפי פלסטינים," נכתב בהודעה.

גם שרי החוץ של בריטניה, צרפת וגרמניה הביעו היום דאגה עמוקה וזעם בעקבות החקיקה האוסרת כל קשר בין גופים וגורמים ישראלים לאונר"א ומונעת את פעילותה בשטחי ישראל וירושלים המזרחית הכבושה. "החוק הזה פוגע ישירות באספקת שירותים חיוניים לאוכלוסייה הפלסטינית, ומשבש את מאמצי הסיוע ההומניטרי בדיוק ברגע שבו הוא נחוץ יותר מתמיד", הצהירו השרים. עוד קראו לישראל לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית, לרבות האו"ם, כדי להבטיח את המשך פעילות אונר"א, תוך הדגשה כי "אין שום גוף בינלאומי אחר שמסוגל למלא את תפקידה של אונר"א, ואין לו את התשתיות, המומחיות או היכולת להחליף אותה" השרים הדגישו כי ממשלותיהם תומכות ללא סייג במנדט של אונר"א.

בהצהרת אונר"א מאתמול צוין כי חרף החוקים, הסוכנות תוסף לספק סיוע ושירותים לקהילות. בהצהרה הודגש כי המרפאות בגדה המערבית הכבושה, כולל מזרח ירושלים, נשארות פתוחות בזמן שהמבצע ההומניטרי בעזה נמשך, תוך הדגשת המחויבות להישאר ולהמשיך לספק שירותים. עוד מסרה הסוכנות כי היא נאלצה להעביר את הצוות שלה מירושלים לאחר שישראל החליטה לסגור את משרדיה בעיר.

יצוין שביום רביעי, בג"ץ דחה את הבקשה לצו ביניים שהגיש מרכז עדאלה לעיכוב כניסתם לתוקף של חוקי אונר"א. העתירה הוגשה בשמם של עשרה פליטים פלסטינים שייפגעו קשות מהחוקים, יחד עם גישה – המרכז המשפטי לחופש תנועה ומרכז עדאלה טוענת כי חוקים אלה פוגעים בזכויות אדם בסיסיות ובחובותיה של ישראל לפי המשפט הבינלאומי, ויהיו להם השלכות הומניטריות הרות אסון. ההחלטה התקבלה לאחר הגשת תגובותיהן של פרקליטות המדינה והכנסת שטענו בין היתר, שאין לקבל את הבקשה עקב כניסת החוקים לתוקף תוך התעלמות מההשלכות ההומניטריות הקטסטרופליות של החוק.

עוד, בתגובתם, בהקשר לירושלים המזרחית, המשיבים התעלמו לחלוטין מהכשלים המהותיים של פתרונות עיריית ירושלים, כשלים שהוצגו בבירור בעתירה. כך לדוגמה, בתחום החינוך, עיריית ירושלים מציעה לבנות מבנים יבילים זמניים בעוד כ-8 חודשים. פתרון זה אינו יכול להוות חלופה אמיתית ומספקת לשירותים החינוכיים המהותיים שמספקת אונר"א, ויביא להשארת מאות תלמידים כבר בתחילת שבוע הבא ללא מסגרת חינוכית.

בנושא הבריאות, המשיבים מציינים כי "השירותים הרפואיים שמסופקים על-ידי אונר"א לזכאים, במרבית העניינים, הם מעבר לקיים בסל הבריאות לו זכאים תושבי ישראל המבוטחים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי". עם זאת, המשיבים לא הציגו כל מענה לשירותים קריטיים, כמו אספקת תרופות ללא השתתפות עצמית, שמהווים חלק מהשירותים שמספקת אונר"א, ושאין להם מקבילה במערכת הבריאות הישראלית. נוסף לכך התשובה מתעלמת כליל סוגיות הביטחון הסוציאלי והתזונתי, המהווה חלק מרכזי מהסיוע של אונר"א.

בהקשר לשירותי אונר"א בגדה המערבית, ישראל מתנערת לחלוטין מאחריותה ככוח כובש, וטוענת כי שטחי הפעולה של אונר״א הינם באחריות הרשות הפלסטינית מתוקף הסכמי אוסלו  – טענה שסותרת באופן מוחלט את המשפט הבינלאומי. המשיבים טענו כי שירותי הבריאות של אונר"א "מצומצמים" ביחס לשירותים של הרשות הפלסטינית כך "שאין הכרח בקיום שירותים אלה ויש להם תחליף." טענה זו מתעלמת לחלוטין מהעובדה שעבור מאות אלפי פליטים פלסטינים, מרפאות אונר"א מספקות שירותים רפואיים חיוניים ומצילי חיים, במיוחד באזורים שבהם הגישה לשירותי בריאות של הרשות הפלסטינית מוגבלת ובמיוחד לאור העובדה כי הכיסוי הרפואי של אונר"א נרחב ומקיף יותר בהשוואה לרשות הפלסטינית. וזאת למרות שהמשיבים מציינים כי אונר"א לא תוכל לייבא ציוד רפואי ותרופות דרך ישראל במתכונת שהתאפשרה לפני כניסת החוק לתוקף.

המשיבים עוד ציינו כי, בהתאם להוראות חוקי אונר"א, לאחר סוף ינואר לא צפוי להיכנס לרצועת עזה כל סיוע הומניטרי מטעם אונר"א. בהתאם לכך, הם מעריכים כי מספר משאיות הסיוע שייכנסו לרצועה מטעם ארגוני או"ם יפחת בכ-100 משאיות ביום. צעד זה צפוי להעמיק את המשבר ההומניטרי החמור ברצועת עזה, שבו מאות אלפי בני אדם נמצאים בסכנת רעב מיידית ובמצוקה קשה של מחסור בטיפול רפואי.

ד"ר סוהאד בשארה מסרה בתגובה להחלטה: "עם דחיית בקשת העותרים לצו ביניים, תהליך הרסני יחל מחר עם כניסת החוקים לתוקף. תגובת המשיבים לא משאירות מקום לספק כי טרם נמצאו חלופות למערך הסיוע של אונר"א בשטחים הכבושים. הפתרונות, כביכול, המתגבשים במזרח ירושלים אינם הולמים בטווח הקצר ומכל מקום יפגעו בנגישות שירותי הסיוע ובהיקפם. המשיבים אף לא התייחסו לביטחון התזונתי והתרופתי עליו נשענות משפחות רבות. צר לנו כי בית המשפט לא ראה לנכון להוציא צו ביניים כמבוקש, שהיה בו להמשיך את הסטטוס קוו הקיים מזה 75 שנים. כניסת החוקים לתוקף ללא ספק תגרום נזק רב ל 2.5 מיליון הפליטים הפלסטינים, תוך כדי הפרה של הדין הבינלאומי החל והתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/134972