האגודה לזכויות האזרח: כתב האישום בפרשת הנורים בקיסריה – פגיעה לא מידתית בחופש המחאה

עשרות הפגינו אתמול (שני) ברחבת היכל המשפט בחיפה, במחאה נגד מעצרם של ארבעה חשודים ששיגרו נורים ימיים לכיוון ביתו של ראש הממשלה בקיסריה. המפגינים מסרו כי מדובר במעצר פוליטי ודרשו לשחרר את העצורים. לדבריהם מדובר במעצר פוליטי של פעילים נגד ההפיכה המשטרית ללא עבר פלילי.

פרקליטות מחוז חיפה הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום חמור נגד ארבעה נאשמים, עפר דורון (63) ובנו גל דורון (27) מזיכרון יעקב, איתי יפה (62) מפרדס חנה ואמיר שדה (62) מחיפה. הארבעה נאשמים בעבירות של "מעשה טרור, מעשה פזיזות באש וניסיון הצתה", לאחר שירו נורי תאורה ימיים בסמוך לבית ראש הממשלה בקיסריה. בנוסף, דורון האב והבן נאשמים גם בשיבוש מהלכי משפט. הפרקליטות מבקשת להורות על מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים.

לפי כתב האישום, הארבעה הם חברים בקבוצת "מוקד קיסריה", שמארגנת מחאות סמוך לביתו הפרטי של ראש הממשלה. מטרת הקבוצה, כפי שצוין, היא "ליצור לחץ על הממשלה ולמנוע צעדים פוליטיים להם התנגדו חבריה, עד להפלתה". עו"ד גונן בן יצחק וניר אלפסה, שמייצג את הנאשמים, אמר בבית המשפט: "לא מדובר בתיק פלילי רגיל. זה תיק שבו לראשונה פרקליטות המדינה מנסה ברגל גסה לפגוע במחאה לגיטימית". השופט ד"ר זאיד פלאח השיב: "אצלי נעשה הצדק ואני לא מושפע משום דבר שקורה מסביב, גם לא מרעשים ששמעתי כל הבוקר למטה" בהתייחסו למפגינים. בן יצחק אמר לעיתונאים לאחר הדיון כי "הפרקליטות לקחה פעולת מחאה והחליטה להפוך אותה לפעולת טרור". הוא הדגיש כי ירי זיקוקים, אף מתוך כוונה לפגוע, מעולם לא הוגדר פעולת טרור.

לדברי האגודה לזכויות האזרח, הפרשה נופחה הרבה מעבר לממדיה הנכונים, וכי אופן הטיפול בה על ידי המשטרה, השב"כ והפרקליטות פוגע באופן בלתי מידתי בחופש המחאה, ובעל השלכות קשות על חופש ההפגנה במדינת ישראל. לדברי עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה, "חופש המחאה הוא זכות יסוד בחברה דמוקרטית, וכי שימוש בדין הפלילי ובשרותי הביטחון כלפי מפגינים בניסיון לדכא מחאות נגד השלטון, והניסיון למתג מפגינים כטרוריסטים, מאפיינים משטרים חשוכים. לא היה מקום למעורבות של השב"כ בחקירה, שכן סמכויות השב"כ לא נועדו לחקור מפגינים על מיצג מחאה של ירי שני נורים ימיים לאוויר. זאת במיוחד משעה שהמפגינים שיתפו פעולה עם חקירתם, וכאשר התברר שראש הממשלה כלל לא שהה במקום; שהנורים נורו לאוויר ולא על ביתו של ראש הממשלה; ושמדובר באקט מחאה שצולם והועלה לרשתות. בדומה, לא היה מקום להחלטה על מעצר תוך מניעת מפגש עם עו"ד – אמצעי נוסף שלא נועד לטיפול באירועי מחאה".

עו"ד גן-מור טען כי "הפרקליטות שגתה בהתנהלותה, וכי האשמת מפגינים במעשה טרור הוא תקדים מסוכן הגשת כתב האישום תוך מסגור המעשה כמעשה טרור, והבקשה למעצרם של ארבעת המפגינים, כולם אזרחים מן השורה, עד תום ההליכים, היא רדיפה פוליטית, בכסות של אכיפה מקצועית". "השילוב של כתב האישום והדרישה למעצר מייצר אפקט מצנן על חופש המחאה, ויש בו להרתיע אזרחים מלהשתתף בהפגנות ובמיצגי מחאה. יש להחזיר את הפרשייה לממדיה הנכונים, למחוק מכתב האישום את תיאור המעשים כמעשה טרור, ולשחרר את העצורים ממעצר", הדגיש.