בשנים האחרונות גוברת התופעה של מעסיקים בעלי אמצעים, שבמסגרת מאבקיהם בעובדים מגישים נגדם תביעות דיבה לא מוצדקות, שמטרתן הרתעה. בית הדין לעבודה, שנגיש גם לעובדים מעוטי אמצעים, ויש בו ראייה כוללת של יחסי עובד מעביד, צריך לדון בתביעות כאלה. בדיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת שנערך בשבוע שעבר נדונה הצעה להעביר את הסמכות לדון בתביעות לשון הרע הנוגעות ליחסי עבודה מבתי המשפט אל בית הדין לעבודה. במכתב שנשלח לחברי הוועדה מציין עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, כי בשנים האחרונות גוברת התופעה של מעסיקים בעלי אמצעים, שבמסגרת מאבקיהם בעובדים מגישים נגדם תביעות דיבה בלתי מוצדקות, שמטרתן היא הרתעה. לפיכך, לעמדת האגודה, יש לתמוך בהצעה חרף התנגדות המעסיקים.
עו"ד פינצ'וק כתב בפנייתו ש"לא ניתן להתעלם מיחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין מעסיקים לעובדים, בכל הנוגע ליכולת להשקיע כסף וזמן בניהול משפט. במצב שנוצר, מעסיקים רבים תובעים את עובדיהם בנסיבות בלתי-ענייניות, ובכך למעשה עושים שימוש לרעה בבית המשפט. בנסיבות הללו, בכלל לא משנה אם המעסיק יזכה בתביעה או לא; עבור רוב העובדים, עצם קיומה של התביעה הוא בחזקת איום שמביא פעמים רבות ל'הורדת פרופיל'. בית הדין לעבודה הוא בית דין ייחודי, שבשונה מבתי המשפט הרגילים, נגיש גם לעובדים מעוטי אמצעים, ויש בו ראייה כוללת של יחסי עובד מעביד. לכן, חרף התנגדות המעסיקים, על חברי הכנסת לתמוך בהעברת הסמכויות לבית הדין לעבודה."
