בשנת הלימודים הנוכחית הד"ר עופר כסיף, מרצה למדע המדינה, היה אמור ללמד ארבעה קורסים במכללת עמק יזרעאל: הון ושלטון, דת ודמוקרטיה, רעיון האמנה החברתית והפאשיזם. עם פתיחת שנת הלימודים הוא נשאר רק עם הקורס על הפאשיזם. לשלושת הקורסים האחרים נרשמו סטודנטים מעטים מדי, פחות מרף המינימום שמחייבת המכללה כדי לפתוח קורס מסוג זה. כיוון שהוא מועסק כמרצה מן החוץ, ללא תקן, ומקבל שכר לפי שעות, התברר לו שאיבד יותר מחצי מפרנסתו. "יחד עם קורס שאני מעביר במכללת ספיר, יש לי בסמסטר הנוכחי רק שני קורסים – חמש שעות. בנטו זה יוצא לי 3,000 שקל בחודש בערך", הוא אומר.

כסיף, שסיים לפני ארבע שנים את לימודי הדוקטורט שלו, שוקל כעת אפשרויות פרנסה נוספות. "אני חושב לעבוד כברמן. עבדתי בזה בעבר, ונראה שאין ברירה. בסמסטרים קודמים גם חילקתי עיתונים בבוקר. אני חייב פרנסה. מרצים מן החוץ נמצאים בחרדת קיום. אנשים לא יודעים מה יהיה אתם מחר. אתה לא יכול לדעת אם הקורס ייפתח. מדברים הרבה על החוקרים שעושים דוקטורט בחו"ל ולא חוזרים לארץ, אבל הבעיה כיום היא אלה שנמצאים כאן ורוצים לעזוב".