דרום אפריקה: נגד פלגנות ואלימות

מאת בלייד נזימאנדה,
מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הדרום-אפריקאית

sacp

המפלגה הקומוניסטית הדרום-אפריקאית (מקד"א) מצטרפת למיליוני דרום-אפריקאים, עובדים ועניים, ומביעה את תנחומיה ואהדתה לאלה שאיבדו את יקיריהם וידידיהם בשבוע רווי האלימות במכרות לונמין, בצפון-מערב המדינה. אנו מרכינים ראש לזכר אלה שאיבדו את חייהם במעשי האלימות הטראגיים. אלפי פעילים קומוניסטים השתתפו בטקסי זיכרון שהתקיימו ברחבי המדינה.

מקד"א מביעה את הערכתה לצעד האחראי שנקט נשיא דרום-אפריקה, החבר ג'ייקוב זומה, שהקים ועדת חקירה בראשות שופט, וכן מינה צוות שרים שתפקידו לדאוג לצרכיהן המיידים של המשפחות והקהילות שנפגעו. בכוונת מקד"א להציג את עמדתה בפני ועדת החקירה, ואנו רואים זאת כהזדמנות למחשבה רצינית אודות מצב תעשיית הכרייה, החשופה לפגיעה אלימה מהסוג לו היינו עדים.
בנוסף, מקד"א מאמינה כי נדרש מחקר וניתוח יסודי יותר של תנאי החיים במכרות ובקהילות שסביבן, כדי לתת מענה לבעיות הבוערות של מעמד העובדים.

דמם של העובדים, שנשפך ללא צורך, הוליד כעס מוצדק. אך בתוך כל הכעס הזה, מעטים ניתחו את ההיסטוריה ואת ההתפתחות של תעשיית הכרייה בדרום-אפריקה, שיצרה את התנאים שאיפשרו את האלימות הזו. המטרה צריכה להיות הבנת הגורמים שיצרו את הטרגדיה, ולא הטחת האשמות.

כבר לפני מאה שנים, כשקמו האיגודים המקצועיים הראשונים בתעשיית הכרייה בדרום-אפריקה, אירעו מקרי אלימות. כמה מהשביתות המרכזיות של עובדי המכרות נתקלו באלימות קשה מצד השלטונות: מרד ראנד ב-1922, שביתת הכורים הגדולה ב-1946, ושביתת 1987, שהובלה בידי איגוד הכורים הארצי. עלינו לזכור, כי לבעלי המכרות עבר מפוקפק של ניצול מתיחויות והבדלים אתניים ושבטיים, כדי לפלג את מעמד העובדים ולהעמיק את השליטה בו.

עלינו לנתח ברצינות את האיומים העומדים בפני מעמד העובדים, ובמיוחד – בפני האיגודים המקצועיים הפרוגרסיביים. האלימות המשטרתית בלונמין, בדומה למקרים דומים מהתקופה האחרונה, ממחישה כי ישנה מתקפה נרחבת כלפי הסתדרות האיגודים המקצועיים של דרום-אפריקה (COSATU – קוסאט"ו).

מקד"א הזהירה, כי כאשר יריבינו חשים שיש חילוקי דעות בינינו, הם לא יהססו לצאת למתקפה. חשוב שנושאים אלה יידונו בוועידת קוסאט"ו בחודש הבא, כולל ניתוח כן של נקודות החוזק והחולשה של הוועדים המאורגנים במסגרת קוסאט"ו, וכן של ההסתדרות בכללותה. אין אנו מציעים שנעסוק בביקורת בלבד, אלא שנגבש תכנית קונקרטית להגנה על קוסאט"ו וחיזוקה.

הדיון בוועידת קוסאט"ו חייב לנתח את מקרי האלימות במכרות, על רקע הקשר שבין המשבר הקפיטליסטי העולמי והירידה בשיעור הרווח של ההון, לבין המתקפה הנוכחית על מעמד העובדים. במקביל, אל לנו לחדול מבחינה מתמדת של דרכי עבודתה של המשטרה, ולחתור לשינויה.

מקד"א מגנה בחריפות את האופוזיציה בפרלמנט, אשר מנסה, בצורה זולה ולא-עניינית, לגלגל לפתחה של הממשלה את האשמה בגין מקרי האלימות. מפלגות האופוזיציה נמנעות במכוון מעיסוק בנסיבות שהולידו את מקרי האלימות, וחלקן אף קנו את הטיעון החלול המדבר על "יריבות בין איגודים מקצועיים" בתור הסיבה לאלימות.

הדבר מזכיר את תירוציו של משטר האפרטהייד, בחילת שנות התשעים, כאשר הסביר את המלחמה הרצחנית שיזם נגד תנועתנו בתור "אלימות של שחורים כלפי שחורים". ואכן, הדמגוגים מהאופוזיציה טענו כי "איגוד הכורים הארצי הוא הגורם לאלימות במכרות", כשם שדוברי משטר האפרטהייד טענו בעבר כי "הקונגרס הלאומי האפריקאי הוא הגורם לאלימות בארץ".

הניסיון של חלק מגורמי האופוזיציה להשוות בין אלימות המשטרה לבין הטרור של משטר האפרטהייד – הוא מקומם. העובדה שהממשלה בחרה להגיב לטרגדיה במהירות וביעילות, מעידה שאין היא אדישה כלל למקרי המוות, ורואה אותם כפי שהם – בלתי-מתקבלים על הדעת.