דיון ראשון וסוער קיימה הבוקר (יום ג') ועדת המשנה של הכנסת לבחינת הצעת החוק להקמת מאגר מידע ביומטרי והכללת אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות זהות ובדרכונים. מאגר המידע השנוי במחלוקת צפוי להכיל נתוני טביעות אצבע וזיהוי פנים של כל אזרחי ישראל, והוא זוכה לביקורת רבה בגין הסכנה שיביא לפגיעה קשה בפרטיות. כיום, בשום מדינה דמוקרטית לא קיים מאגר מידע מסוג זה. יצוין שבעת ההצבעה הטרומית על החוק, רק ח"כ דב חנין (חד"ש) התנגד לה.
אל מול ח"כ מאיר שטרית, שר הפנים לשעבר אשר תמך בהקמת המאגר הביומטרי, ואנשי משרד הפנים, המצדדים גם הם בהקמתו, העלו חלק מהמשתתפים – בהם השר איתן והח"כים יולי תמיר וניצן הורוביץ – תהיות נוקבות באשר לסכנות הכרוכות בהקמת מאגר שכזה, ובפרט – בזליגת מידע מתוכו. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מלכיאל (מייק) בלס, אשר היה שותף לקידום הצעת החוק הממשלתית, הודה כי קיים חשש של זליגת מידע מתוך המאגר ושל שימוש לרעה על ידי עובדים בעלי גישה למאגר.
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח: "הניסיון מראה שמאגרי מידע, מאובטחים ככל שיהיו, נפרצים ו"זולגים" בסופו של דבר, ולכן יש להיזהר מאד מהקמת מאגר מידע שכזה – ובפרט כשמדובר במאגר המכיל נתונים פיזיולוגיים, אותם אי אפשר להחליף. מפחיד לחשוב על השימושים שגורמים פליליים או גורמי טרור יוכלו לעשות במידע הזה, ברגע שיצליחו להגיע אליו."
עו"ד פינצ'וק התייחס לטענות משרד הפנים, על 'מכת' הזיופים והגניבות של דרכונים ותעודות זהות: "תעודות הזהות והדרכונים בישראל עשויים ברמה טכנולוגית עלובה, שמאפשרת זיופים והתחזות, והאחראי לכך הוא משרד הפנים, אשר מעכב את הטיפול בהנפקת תעודות זהות ודרכונים 'חכמים'. את בעיית הזיופים וההתחזות ניתן לפתור גם בלי להקים מאגר מידע ביומטרי."
