ועדת החוקה החלה אתמול לקדם הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), המבקשת להסדיר מעצרים מינהליים עבור אזרחים ישראלים החשודים בחברות בארגוני טרור. הצעת החוק כוללת הוראה המאפשרת לשר הביטחון להורות על מעצר מינהלי לאזרח ישראלי, "בהינתן יסוד סביר למעורבותו בארגון טרור."

על פי ההצעה, ההוראות בתקנות ההגנה לשעת חירום העוסקות בצווי הגבלה, לא יחולו על אזרחים ישראליים אלא אם לשר ביטחון יש יסוד סביר להניח שאזרח מדינת ישראל הוא חבר בארגון טרור שמנוי בתוספת לחוק. בתוספת יכללו "ארגוני טרור הפועל במטרה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור נגד אזרחיה".

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הנמנה עם יוזמי החוק הצהיר כי הצעת החוק הובאה "אחרי ניסיונות רבים למצוא פתרון למקרי קצה חמורים", והדגיש כי השימוש במעצרי החירום נעשה באופן "מופרז", בעיקר מצד שר הביטחון המפוטר יואב גלנט מהליכוד. לדבריו "יש אכיפה בלתי מידתית כלפי אזרחים יהודים, וזאת בזמן שכמות הפיגועים מצד ערבים אזרחי ישראל עולה בשיעור תלול".

ח"כ לימור סון הר-מלך הצטרפה לדבריו, תוך שהיא מבקרת אף היא את גלנט. "הקלות בה מונפקים צווים מנהליים למתיישבים, תוך התעלמות מוחלטת מצד ארגוני זכויות האדם, היא מדאיגה", אמרה. היא ציינה כי הכלי הפך "שגרתי" בידי שר הביטחון היוצא בלחץ גורמים זרים, והוסיפה: "נער גבעות או אב לילדים נעקרים בלילה ממיטותיהם כי ביקשו להקים בית, והכול על סמך צו מנהלי."

מנגד, ח"כ עופר כסיף (חד"ש) תקף את הצעת החוק והדגיש "מעצר מינהלי הוא כלי דיקטטורי ללא משפט, ללא ראיות, ולא משנה כלפי מי הוא מופנה ימין או שמאל, פלסטיני או מתנחל. זהו כלי פסול מיסודו ויש לבטלו לחלוטין אבל הצעת החוק עושה דבר הפוך היא רוצה להמשיך את המעצרים המינהליים רק של פלסטינים, ומשתמשים בשפה מכובסת ש'רק מי שתקף אזרחים' כך שפורעים מתנחבלים התוקפים יום-יום אי אפשר יהיה לעצור. כרגע יש כ-3,500 עצורים מנהליים לא כולל את הנוח'בות, וכמה יהודים בודדים שמה שהוצא נגדם הוא בעיקר צו הרחקה".

"אנחנו נגד מעצרים מינהליים באופן גורף, אבל להביא חוק שמטרתו לחסן טרוריסטים רק משום שהם יהודים ממעצרים מינהליים זו הצעת חוק אפרטהיידיסטית המשתלבת עם משטר האפרטהייד בשטחים וגם בישראל בשנים האחרונות", הוסיף וסיכם "את הטרור היהודי הלאומני בהחלט צריך למגר, אך לא באמצעים אנטי דמוקרטיים וברוטליים כמעצר מנהלי".

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) אמר בדיון "השאלה היחידה היא האם להשתמש במונח היותר מתון של פשיעה לאומנית יהודית או טרור יהודי. אין ויכוח על כך שהטרור הערבי גדול ומסוכן פי כמה לחיי אדם מהטרור היהודי, אבל יש פשיעה לאומנית יהודית גם ביהודה ושומרון וגם במקומות אחרים". על כך העיר ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "הטרוריסט הראשי יושב כשר לביטחון לאומי".

בתוך כך הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שמאפשר לשר הפנים לגרש מישראל קרובי משפחה של מחבלים לתקופה של עד 20 שנה. בנוסף אושרה הוראת שעה לחמש שנים שמאפשרת לגזור עונש מאסר על ילדים שהורשעו בעבירות המתה במסגרת מעשה טרור החל מגיל 12. החוק עבר בתמיכת 61 חברי כנסת לעומת 41 מתנגדים, ובהוראת השעה תמכו 55 ח"כים, לעומת 33 שהתנגדו.

ההצבעה נערכה בתום פיליבסטר שנמשך לתוך השעות הקטנות. פי הצעת החוק, אם שר הפנים התרשם שבן משפחה של מחבל ידע מראש על תוכניתו לבצע מעשה טרור והוא לא עשה את כל המאמצים הנדרשים, כדי למנוע אותו, כמו דיווח לגופי הביטחון או למשטרה; או הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור, רשאי הוא להורות בצו על גירוש אותו בן משפחה לעזה, או ליעד גירוש אחר שייקבע בהתאם לנסיבות.

הצעת החוק מפרטת גם את ההליך שבו תגורש המשפחה: השר יזמן תחילה את בן המשפחה לשימוע שייערך תוך 10 ימים ממועד מתן ההודעה על עריכת השימוע; במהלך השימוע תינתן לבן המשפחה האפשרות לטעון את טענותיו והוא יהיה זכאי לייצוג משפטי; בתוך 14 יום השר ימסור את החלטתו. משטרת ישראל תהיה רשאית להשתמש בכוח סביר, במידת הצורך, בכדי לבצע את החוק. תוקף צו הגירוש לבן משפחה עם אזרחות ישראלית יהיה לכל הפחות שבע שנים ולכל היותר 15 שנים. במקרה של אדם שמחזיק רישיון לישיבה ארעית או לישיבת קבע בישראל, צו הגירוש לא יפחת מ-10 שנים ולא יעלה על 20 שנים.

חברי הכנסת מסיעת חד"ש-תע"ל התנגדו להצעת החוק. ח"כ עאידה תומא-סלימאן אמרה כי "אמרו על החוק הזה שהוא דורסני, שהוא מאוד רחב, ובכל זאת מוסיפים טלאי על טלאי, הם מכניסים את כולנו למצב לא אנושי, לא חוקתי, למצב שפוגע בזכויות אדם בסיסיות. אם יש מישהו שהמדינה חושבת שהוא תומך בטרור יש את החוק – תמצו איתו את ההליך הפלילי, אבל ששר יוציא צו לגירוש משפחה? אם זה זקנים או ילדים, או אמא ואבא שלא היו מעורבים, הם יגורשו? איפה זה נשמע שישללו אזרחות על סמך קרבת משפחה? הפשיזם כבר מחלחל בתוך החברה ובתוך הבית הזה".

כאמור, גם אושר הלילה חוק מאפשר לגזור עונש מאסר על ילדים בני 12 ומעלה. גיל האחריות הפלילית בישראל הוא 12, אך עד לאישורה ניתן היה לגזור עונשי מאסר רק מגיל 14. מנסחי הוראת השעה, בהם מגישה ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), ציינו כי לשיטתם "החומרה שאנו מייחסים לטרור ולמעשי הטרור הגורמים לנפגעים בנפש וברכוש, והעובדה כי מעשי טרור אלה מתבצעים גם על ידי קטינים, מחייבות התייחסות מחמירה". ההוראה תחול על מי שהורשעו בעבירות המתה במסגרת מעשה טרור או כחלק מפעילות של ארגון טרור.

מהוועד נגד עינויים נמסר בתגובה כי החוק מבקש לשלול מקטינים את ההגנות לעניין מעצרים שהוקנו להם במסגרת חוק הנוער. בחוות דעת של הארגון שנשלחה לחברי הכנסת לקראת ההצבעה ציין הארגון כי בין היתר ייפגעו הזכות שלא להיות כבול במקום ציבורי, הזכות להיות מובא בפני שופט בתוך 12 שעות, הזכות למעצר נפרד עם קטינים והזכות להזמנת הורה או קרוב משפחה לדיון במעצר.

מהורים נגד מעצרי ילדים הוסיפו "שלילת חירותם של ילדים מתחת לגיל 14 היא אמצעי שהוכח פעם אחר פעם כלא אפקטיבי, וזה מבלי לדבר על ההשלכות המוסריות על חייהם של הילדים הללו. על פי גילוי דעת של מומחי בריאות נפש שלילת חירותם של ילדים בגילאים הללו עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בבריאות הנפשית שלהם ובכך להגביר את סבלם בהמשך החיים.

מי שחושב שצעד כזה יביא שקט – חי באשליה. כך מתחילים לגלגל כדור שלג שיוביל להגברת האלימות. אסור לנו להסכים להצעת החוק הזו ולהתנגד לה. למען ילדנו והעתיד של האזור".