שדולת הבריאות הציבורית בראשות ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) וח"כ יעל גרמן (יש עתיד) קיימה ביום שלישי האחרון את הכינוס הראשון שלה. המפגש עסק בתרומתה של מערכת הבריאות הציבורית לצמצום פערים, והשתתפו בו רופאים, חוקרים ונציגי קופות חולים וארגונים חברתיים, אשר דנו בפערים שונים הקיימים במערכת הבריאות הציבורית – בין המרכז לבין פריפריה, בין יהודים לבין ערבים, בין תושבים משכבות סוציו–אקונומיות שונות, ועוד. לדברי ח"כ חנין: "ההתמודדות עם סוגיית הפערים במערכת הבריאות היא אתגר גדול, שהתגברות עליו מצריכה מאמץ משותף ורציני. הצמצום ההולך ומתמשך בהשקעה הציבורית בבריאות – זהו לב הבעיה, ואיתו צריך להתמודד. אם יהיו פתרונות ציבוריים טובים, אז נצליח לבלום את ההתרחבות המהירה והבעייתית של הרפואה הפרטית האי–שוויונית".
פרופ' דני פילק (ראשון מימין) בהפגנת האחד במאי בתל–אביב (צילום: רופאים לזכויות אדם)
פרופ' מאיר ברזיס (בית חולים הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים) תיאר בישיבה מחקר שנערך על אודות תופעת התורים וזמני ההמתנה המתארכים בישראל. מסתבר, כי גם בעלי הכנסה נמוכה משלמים לשירותי בריאות פרטיים על–מנת לקצר את התור. "קיצור תור לטיפול על–ידי תשלום קורה בהיקף עצום, המאיים על היסודות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מסלול מהיר בתשלום יוצר נורמה של שתי רמות טיפול: אחת לעשיר ואחת לעני". לדבריו, מעמד כלכלי הפך לסיבת האפליה הנפוצה במתן שירותי בריאות בישראל. לדברי פרופ' דני פילק, יו"ר הוועד המנהל של ארגון "רופאים לזכויות אדם" ומרצה באוניברסיטת בן–גוריון, "טשטוש הגבולות בין המערכת הציבורית לפרטית מהווה היום את צורת ההפרטה המרכזית בישראל. כמו כל תהליך הפרטה, תופעה זו משמעותה אי–שוויון בנגישות לשירותי בריאות. לערבוב בין הציבורי לבין הפרטי צורות שונות: שר"פ, ביטוחים משלימים, בתי חולים פרטיים בבעלות קופות חולים, מיזמים פרטים במסגרת בתי חולים ציבוריים. הביטוחים המשלימים יוצרים שתי רמות של נגישות, כשבפריפריה שיעור המבוטחים בביטוחים המשלימים, וגם פרישת השירותים, נמוכים יותר".
