ועדת הצעירים בכנסת דנה ביום שלישי האחרון בעתיד סטודנטים ומתמחים לרפואה במערכת הבריאות. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), הדגישה כי תנאי ההעסקה הירודים במערכת הבריאות, כאשר השכר לשעת עבודה הוא 45 שקל, מהווים חסם לסטודנטים לרפואה להתקבל לעבודה במקצוע בארץ. היא קראה לשרי העבודה והבריאות להעניק דמי אבטלה לסטודנטים הממתינים חודשים ארוכים לתקופת ההתמחות, ולקצוב להם מענקים מיוחדים. עוד קראה לשקיפות בפרסום תקני המתמחים ולטיפול שורש בקיצור התורנויות.

ח"כ עאידה תומא־סלימן (חד"ש) הדגישה כי "למרות המחסור המוצהר ברופאים, מאות ואולי אלפי רופאים ערבים שסיימו את לימודיהם והתמחותם – עדיין מובטלים. סדר העדיפויות במדינה תמיד היה פגום ולאחרונה הידרדר, והדבר מתבטא במערכת ביטחון הפנים, החינוך, הרווחה והבריאות". לפי יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, אריק בידר, המדינה חייבת לממן את תקופת ההתמחות לא רק ברפואה אלא גם בחינוך.

ד"ר רותם סיוון־הופמן, מנהלת מכון הדימות ב"מאיר", ציינה את הרופאים הישראלים הצעירים הרבים, שלמרות בקשותיהם הרבות לא מוצאים תקן לעבודה במקצוע שבו למדו, ואילו ד"ר זאב פלדמן, יו"ר הסתדרות הרופאים עובדי המדינה, ציין את האפשרות לעבוד כעוזר־רופא, לצד הצורך לתקצב לא לפי תקן – אלא לפי נפח פעילות. ״המדינה חייבת להבטיח נגישות שווה לכל אזרח, בין אם הוא בקריית שמונה או בתל אביב. אדם עם אירוע מוחי בפריפריה לא יכול לקבל טיפול פחות טוב ממי שנמצא במרכז. אנחנו צריכים להקים מלר"דים ולחזק את בתי החולים בפריפריה, כדי שהזכאות של כל אזרח תהיה אמיתית – גם בצפון וגם בדרום".

שרון ארדון, מרכזת בתחום תכנון ומידע במל״ג ובות״ת, הדגישה כי "הגדלת מספר הרופאים בישראל עומדת מזה שנים בראש סדר העדיפויות של המל״ג והות״ת, בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות. בשלוש השנים האחרונות אישרה המל״ג הקמה של שלוש פקולטות חדשות לרפואה, לצד הרחבה משמעותית של מספר הסטודנטים במסלולים הקיימים — כחלק מהמהלך הלאומי להגעה ליעד של 1,700 סטודנטים לרפואה עד שנת 2028. המענה לחיזוק הרפואה בפריפריה כבר בא לידי ביטוי בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב".

פעילי ארגון המתמחים מרשם מסרו למחרת: "הגענו לדיון בכנסת בנושא אתגרי הסטודנטים והסטאז'רים לרפואה. מהסקרים שלנו עולה תמונה חד־משמעית: תנאי ההעסקה הקשים הם החסם המרכזי שמונע מצעירים וצעירות להשתלב במערכת הבריאות. למרות העדויות הברורות מהשטח במקומות שבהם המתווה כבר מיושם, יש מי שטוענים שהוא 'לא עובד'. אלא שכאשר בוחנים את הנתונים בבתי החולים הללו — כמה תקנים הגיעו בפועל למחלקות והאם הם בכלל מאוישים — התשובות נותרות עמומות. נבהיר: קיצור תורנויות מחייב תוספת תקינה!

"כדי להפוך את מערכת הבריאות לאנושית יותר עבורנו ועבור דור העתיד של הרפואה הציבורית, חייבים להרחיב את קיצור התורנויות לכל בתי החולים בארץ. במערכת הבריאות הציבורית חסרים כיום 3,000 רופאים ורופאות. את המחסור הזה כולנו מרגישים בעומס במחלקות ובשחיקה הגוברת".

עוד הדגישו: "לא הגיוני שסטאז'רים שמסיימים את הסטאז׳ ממתינים לפעמים לתקן קרוב לשלוש שנים, כשהמערכת משוועת לרופאים ועל כל תקן שנפתח, גם בפריפריה, ניגשים עשרות מועמדים. יצאנו ללמוד מתוך שליחות ואנחנו רוצים להשתלב במערכת, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס למערכת שסוגרת בפנינו את הדלת".