הוועדה לזכויות הילד קיימה ביום שלישי האחרון דיון בנושא אי ביטחון תזונתי בקרב ילדים. לפי דו"ח ביטחון תזונתי לשנת 2024 מטעם המוסד לביטוח לאומי, כ-968 אלף ממשקי הבית ובהם כ-2.8 מיליון נפשות, מתוכן כמיליון ילדים (31.7% ) חיים באי ביטחון תזונתי. לצד מדד זה נבחנה גם הנגישות הכלכלית למזון בריא. 27% ממשקי הבית חיו בשנת 2024 באי נגישות למזון בריא שהם כ-963 אלף משקי בית ובהם כ -2.6 מיליון נפשות, מתוכן כ-926 אלף ילדים.

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) שיזמה את הדיון אמרה: "נתוני הדו"ח מזעזעים ואני בטוחה שהממצאים שיתקבלו ב2025 יזעזעו אותנו יותר.  תלושי מזון הפכו לכלי פוליטי במדינה הזאת והגיע הזמן לעקוב אחרי החלוקה הזאת. בעיה כזאת חמורה של אי ביטחון שיש לה השלכות גם חברתיות וגם בריאותיות לא מקבלת את תשומת הלב הראויה לה".

סמנכ"ל מחקר במוסד לביטוח לאומי, ניצה קסיר, הוסיפה: "ככל שהמשפחה גדולה יותר יש שיעור גבוהה יותר של אי ביטחון תזונתי. 60% מהילדים במגזר הערבי חיים באי ביטחון תזונתי." נציגת משרד הבריאות נעמי פלס איסקוב הציגה את הבעיה הבריאותית: "מרגע שילד חי במצב כזה אנחנו רואים את הנזקים הבריאותיים שיכולים להתפתח בהמשך חייהם. יש מתווה באמצעות טיפת חלב אך מעבר לכך משרד הבריאות לא לוקח חלק פעיל בנושא."

חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מריה רבינוביץ', הציגה בדיון נתונים שמראים כי לא כל התלמידים הזכאים לקבל ארוחה מקבלים אותה. על פי נתוני המסמך, בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/2024) קיבלו ארוחה חמה רק כ-58% מכלל התלמידים הזכאים. על כך אמרה מנכל"ית עמותת נבט רותם יוסף גלעדי: "אנחנו חושבים שתוכניות ההזנה הכי טובות לילדים זה בבתי הספר, החל מכיתה ז' אין הזנה וגילינו שרעב הוא הגורם מספר אחד של נשירה מבתי הספר." לדברי שחר מנדיל מעמותת א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל: "בקרב אוכלוסיית הפליטים ומבקשי המקלט, הנתונים עומדים על 80% שחיים באי ביטחון תזונתי".

ח"כ תומא-סלימאן הדגישה בסיכום הדיון: "אי אפשר להמשיך במצב הזה שאף מוסד לא מרכז את כל הנתונים הקשורים בעוני ובאי בטחון תזונתי. צריך נתונים שאפשר להצליב מידע בניהם. זה לא צריך להיות קשור להשתייכות פוליטית כזו או אחרת. נקיים דיון מעקב עוד חודש בנושא הזה."

עוד בנושא: https://zoha.org.il/142372