בשיאה של סופת השלגים, אשר גרמה נזקים קשים ופגעה בין היתר בתשתיות חשמל ותקשורת, התכנסו באולפני ערוץ 2 החמימים, הפרשנים המכובדים של "אולפן שישי", ובפיהם בשורה חדשה-ישנה: להפריט את חברת החשמל – ומיד!
אחרי ששילמו מס שפתיים לעובדי חברת החשמל, אשר סיכנו את חייהם בטיפול בתקלות, קפצו המגיש והפרשנים לקרוא להפרטה של משק החשמל כולו. אולם העובדה שהתקלות נגרמו, רובן ככולן, מקריסות של עצים, מלמדת כי חברת החשמל, השנואה כל-כך על האליטה הכלכלית והתקשורתית, לא היא האשמה בתקלות.
בדומה לשריפה הגדולה בכרמל ב-2010, גם הפעם התקלות הן פרי הזנחה ממושכת. אבל כאשר יורים מראש את כדור השלג ומסמנים סביבו את המטרה, מתחלפים התפקידים, ופתאום דווקא מתקני השיבושים הם האשמים.
כדי לדעת אם הפרטת חברת החשמל לכמה שברירי חברות פרטיות תועיל במשהו לקראת האסון הבא, אפשר לערוך השוואה פשוטה להפרטות של חברות אספקת החשמל בארה"ב. אלה הביאו, באירועי טבע כמו זה שפקד אותנו, לניתוק של מיליונים מרשת החשמל למשך ימים. הסיבה לכך -היעדר אחריות ציבורית ברורה לאספקת שירות חיוני, שהרי כל חברה פרטית דואגת לצמצם את הוצאותיה שלה.
גם במקרה הזה אפשר לחזור וללמוד מהמושג שטבעה נעמי קליין בספרה "דוקרטרינת ההלם": הניאו-ליברליזם חוזר ועושה שימוש ציני באירועי אסון טבעיים או מעשי ידי אדם, כדי לכפות מדיניות של הפרטה חסרת מעצורים ושל כרסום בשירותים הציבוריים. האסונות הם גם תירוץ מוצלח עבור דעת הקהל, וגם הסחת דעת שימושית.
למרבה השמחה, לא כולם קונים את עמדת חסידי ההפרטה. עמוד פייסבוק המתנגד להפרטה, אשר נפתח תחת השם "אומרים תודה לעובדי חברת החשמל", צבר למעלה מ-2,000 אוהדים בתוך יום.
יובל דרייר-שילה
לדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/ourelectric?ref=stream