דו"ח חדש של "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" מציג תמונת מצב קשה במיוחד, שלפיה, מתוך 600 תלונות שהגישו נחקרים בגין עינויים שעברו על ידי אנשי שירות הביטחון בתשע השנים האחרונות, לא העביר היועץ המשפטי אף לא תלונה אחת למחלקה לחקירת שוטרים.

הדו"ח התפרסם היום (ב'), בכנס הנערך לרגל עשור לפסיקת בג"ץ, שאסרה על כוחות הביטחון להשתמש בעינויים בחקירות. במסמך טוענים המחברים, כי רשויות המדינה מסכלות בשיטתיות את בדיקתן של תלונות העוסקות בעינויים בחקירות שב"כ. עוד הם טוענים, כי המערכות המשפטיות הבכירות במדינה מסייעות למנוע פתיחת חקירות פליליות נגד חשודים בביצוע עינויים, בניגוד ברור לחובתן של רשויות האכיפה לבדוק כל תלונה בדבר.

נוסף על כך, טוען הוועד בדו"ח כי העובדה שהמדינה אינה מפעילה מנגנון חקירה יסודי לבדיקת תלונות על עינויים, מאפשרת לחוקרים ליהנות מחסינות מוחלטת תוך ביצוע, של עבירות פליליות חמורות. "הדבר מהווה, הלכה למעשה, הסכמה ואף עידוד של מערכת אכיפת החוק למעשי העינויים המתרחשים בחדרי החקירות של שב"כ", נכתב בדו"ח. עוד טוענים אנשי הוועד, כי פתיחת חקירות פליליות בגין תלונות על עינויים ומיצוי הדין עם המענים אינם נעשים על ידי גורם חיצוני, אלא על ידי בדיקה של "מבקר תלונות הנחקרים", איש שב"כ בעצמו, שאינו מעביר את התלונות לחקירה פלילית. התנהלות זו, על פי הדו"ח, זוכה ללא יוצא מן הכלל לאישורם של הפרקליט הממונה עליו במשרד המשפטים ושל היועץ המשפטי לממשלה. "בדרך זו, נותנים היועץ המשפטי לממשלה והפועלים מטעמו הכשר גורף לביצועם של עינויים בישראל", לשון המסמך.

נוסף על כך, כותבים אנשי הוועד בדו"ח, כי לחוקרים ניתנות מעטפות המגנות עליהן מפני חקירה, ובהן פטור מתיעוד חזותי או קולי של חקירות, מערכת כפולה של רישום התנהלות חקירה, ומניעת מפגש בין הנחקר לבין עורך דינו. לטענתם, השימוש במעטפות אלו מביא לגניזת כל התלונות על עינויים, מבלי שתפתח בנושא חקירה שתמצא את הדין עם החוקרים.