ועדת הכספים של הכנסת דנה השבוע בהעברת 141 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים למשרד המשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק – הזרוע הארוכה של מפלגת הציונות הדתית. מתוך הסכום הזה 51 מיליון שקל יועדו להגדיל את התקצוב של הגרעינים התורניים באמצעות משרדה. יצוין שאשתקד תוקצבו "הגרעינים המשימתיים" דרך המשרד ב־93 מיליון שקל, השנה יגדל התקציב ל־101 מיליון שקל.
מחקר ראשון מסוגו של מרכז אדוה אתמול (שני) מגלה שהמדינה מתקצבת את הגרעינים התורניים – שהם חלק ממערך השטח של הציבור החרד"לי ומפלגת הציונות הדתית – בסכום עתק של 170 מיליון שקל בשנה. בישראל פועל מערך של 181 גרעינים תורניים, מהם 134 מתוקצבים על ידי המדינה. הגרעינים הוקמו במקור כדי "לסייע לפריפריה" אבל 12 מהם פועלים בתל אביב וביפו ו־11 בירושלים. את המחקר ערכו ד"ר יעל שמריהו־ישורון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון והחוקרות אתי קונור אטיאס ונוגה דגן בוזגלו ממרכז אדוה. החוקרות מציינות שזו הפעם הראשונה שנעשה מיפוי של הגרעינים ושל התקציבים שהם מקבלים.
מטרתם העיקרית של הגרעינים התורניים היא "להתנחל בלבבות" בקרב אוכלוסייה מסורתית וחילונית ביישובים עירוניים ברחבי הארץ. התיישבות הגרעינים היא כלי להשפיע על החברה הישראלית לקידום אידאולוגיה תורנית-משיחית ימנית קיצונית וכן לקדם בתמיכה ציבורית בהתנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים. המטרות החברתיות-חינוכיות של "התנחלות בלבבות" משרתות גם את המטרות הפוליטיות והדתיות של הציונות הדתית. לשם כך מוקמים לא רק גרעיני התיישבות אלא שלל מוסדות נלווים כגון גני ילדים, בתי ספר תורניים, ישיבות, מדרשות, מכינות קדם צבאיות ועוד, כולם ברוח האידאולוגיה של הציונות הדתית.
לדברי החוקרות, את תהליכי ההתיישבות של הגרעינים התורניים ניתן לראות כחלק מ"אתנו-ג'נטריפיקציה מוסדית". מסוף שנות השבעים, יישוב המרחב העירוני נעשה באמצעות תהליכי הפרטה הכוללים חלוקת תגמולים חומריים וסימבוליים לעמותות וגופי התיישבות, המוצגים כאוכלוסייה "חזקה ואידאליסטית". הגרעינים התורניים נהנים מתמיכת המדינה הרואה בהם חלוצים המממשים את המטרה של הבאת "אוכלוסיות חזקות" ליישובי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל ושל יהוד הספר והערים המעורבות. "לצד החזון הדתי של גאולת עם ישראל הם עצמם תופסים את התיישבותם כפרויקט הצלה של אוכלוסייה 'חלשה' מבחינת מאפייניה, במיוחד בעיירות הפיתוח. בערים המעורבות מטרתם כוללת חיזוק זהות יהודית ויהוד המרחב. בשני העשורים האחרונים נפוצה התיישבות גרעינים תורניים גם ביישובים מבוססים במרכז הארץ", נאמר בדו"ח.
מבחינת מנגנוני תקצוב, הגרעינים התורנים נהנים מתמיכה באמצעים שונים, וביניהם הקצאת קרקעות למוסדותיהם, הקצאת דיור ציבורי לחבריהם והתקשרויות עימם לתפעול פרויקטים עירוניים וממשלתיים. בהעדר מידע מרוכז על תמיכות אלה לא ניתן לאמוד את ערכן הכספי, ועל כן הן לא נלקחו בחשבון בדו"ח. התמיכה הממשלתית לגרעינים התורניים בה עוסק המסמך כוללת אך ורק את הקצאות הכספים ממשרדי הממשלה השונים.
"חשוב לציין כי ניתן היה לנתח רק את עמותות הגרעין עצמן, כאשר כל גרעין קשור למספר עמותות ומוסדות האחראים על פעילויות שונות של הגרעין. לפיכך התקציבים מהם נהנים הגרעינים התורניים גדול מהתקציב הישיר לעמותות הגרעין המוצג במסמך זה. החלק השני של המסמך מתבסס על מיפוי הגרעינים התורניים הפועלים כיום והעמותות באמצעותן הם פועלים, מיפוי שנערך על סמך אתר 'גיידסטאר', אתרי העמותות ואתרים שונים. על סמך מיפוי העמותות נבחן את סך התמיכות וההקצאות הממשלתיות לגרעינים התורניים בשנת 2022, השנה האחרונה לגביה ישנם נתוני ביצוע של כלל העברות הכספים של משרדי הממשלה השונים לגרעינים התורניים. איסוף הנתונים נערך באמצעות אתר "גיידסטאר" ואתר 'מפתח התקציב' של הסדנא לידע ציבורי", הוסיפו.
בין השנים 2022-1968 הוקמו בישראל 181 גרעינים תורניים המאוגדים ב-146 עמותות. בשנת 2022 נהנו מתקצוב ממשלתי 103 עמותות. מתוך עמותות אלו, 96 גרעינים פעלו תחת עמותה מקומית יחידה, 31 גרעינים פעלו תחת ארבעה ארגוני גג ארציים ושבעה גרעינים שפעלו תחת שלושה ארגוני גג מקומיים. דהיינו, בשנת 2002 נהנו מתקצוב ממשלתי 134 גרעינים תורניים. המיפוי כולל רק עמותות שבין מטרותיהן המוצהרות התיישבות במרחב. עמותות אלו קיבלו תמיכה ממשלתית לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה – 1985 או תמיכה ממשלתית אחרת. בשנים 2022-2020 נתמכו 96 עמותות הגרעינים התורניים בסכום של 400 מיליון שקל.
ניתוח התקצוב הממשלתי המוצג במסמך כולל את כלל הכספים הממשלתיים שתמכו בשנת 2022 בעמותות הגרעין התורני, ובעמותות המפעילות את הגרעינים שהן ארגוני גג ארציים ומקומיים. הממצאים של המחקר מצביעים על כך שעיקר התמיכה הממשלתית בגרעינים התורניים מגיעה ממשרד החינוך. המימון של משרד החינוך ל-96 עמותות הגרעין התורני עמד על כ-69 מיליון שקל מתוך 97 מיליון שקל של סך הכספים הממשלתיים (ללא התמיכה בארגוני גג מקומיים וארציים שנותחה בנפרד). מעל למחצית מהתקציב (53%) הגיעה מהאגף למוסדות תורניים ו-38% נוספים תוקצבו דרך תקנת "גרעין חינוכי לאומי". ממצא זה מצביע על כך שהגרעינים מאורגנים סביב ישיבות ומוסדות דת. התמיכה התקציבית הממשלתית הממוצעת לעמותה עמדה על כמיליון שקל.
עמותות הגרעין התורני הפעילות בעיירות הפיתוח ובערים המעורבות זכו לתמיכה גבוהה מהממוצע שעמדה כ-1,2 ו-1,3 מיליון שקל. בהתאמה. בשנת 2022 המחזור הכספי המצטבר של 96 עמותות הגרעין התורני שאינן פועלות באמצעות ארגוני גג עמד על 439 מיליון שקל. סך הכספים הממשלתיים שהוענקו לעמותות אלה עמדו על 97 מיליון שקל והם היוו, בממוצע, 22% מתוך מחזור הפעילות שלהן. יתרת הכספים מהם נהנים הגרעינים מגיעה מתרומות וממכירת שירותים אחרים כגון: הכנסות משכר לימוד ממעונות יום ומשפחתונים, שכר לימוד של תלמידי ישיבה ובתי ספר תורניים, ממדרשות ללימודי יהדות, ממכירת שירותים לרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה ועוד. בחלוקה לפי סוגי יישוב עולה כי שיעור גבוה מהממוצע של תמיכה ממשלתית מתוך מחזור הפעילות של עמותות הגרעין נרשם בעיירות הפיתוח (32%), התנחלויות בגדה המערבית וברמת הגולן (24%) ובירושלים (23%). בבדיקה לפי וותק הגרעינים, עולה כי הגרעינים הוותיקים המונים מאות משפחות נהנים מסכומי תמיכה גבוהים במיוחד.
לעיון בדו"ח המלא:
