80 עובדים נהרגו בתאונות עבודה בשנת 2025, מתוכם 47 בענף הבנייה, כך עולה מדו"ח קו לעובד שפורסם הבוקר (רביעי). זאת עלייה במספר ההרוגים ביחס לשנת 2024 שבה נהרגו 72 עובדים – מהם 37 בענף הבניין. בענף התעשייה נהרגו אשתקד 15 עובדים; בענף השירותים והמסחר נהרגו 11 עובדים ובענף החקלאות שלושה עובדים. לגבי שלושה עובדים נוספים שנהרגו, לא דווח באיזה ענף עבדו.

נתוני קו לעובד נאספים מהודעות של ארגוני ההצלה ומדיווחים בתקשורת. זהותם של 21% מההרוגים אינה ידועה. עם זאת, לפחות 26% מההרוגים היו עובדים ערבים אזרחי ישראל, 23% היו מהגרי עבודה, 20% היו פלסטינים תושבי השטחים הכבושים ו-15% היו ישראלים יהודים. 49% מההרוגים בתאונות העבודה היו כתוצאה מנפילה מגובה. גורמים נוספים הם פגיעת רכב בעבודה (14%), נפילת חפץ (11%) ופגיעת מכשיר עבודה או לכידות במכונה (11%). בענף הבנייה נפילה מגובה הייתה גורם המוות ב-62% מהתאונות הקטלניות. בענף התעשייה – 33% מהתאונות הקטלניות נגרמו בשל נפילת חפץ כבד ו-26.7% בשל לכידות במכונה.

כמו כן, במהלך שנה שעברה, דווח בארגוני ההצלה גם על 629 עובדים שנפצעו באורח בינוני עד קשה –  המספר הגבוה ביותר בשש השנים האחרונות. מבין הפצועים, 507 נפצעו באורח בינוני, כלומר פציעה שעשויה לגרום לנכות קבועה ו-112 נפצעו באורח אנוש – פציעה המהווה סכנת חיים מיידית. שיעור התאונות הכללי ל-100 אלף מועסקים במשק עמד ב-2025 על 14.85, ושיעור ההרוגים על 1.707 – נתונים דומים לשנת 2022. עם זאת, שיעור ההרוגים בענף הבנייה לבדו ל-100 אלף מועסקים עלה ל-14.37 – יותר מפי 2 בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי שעומד על 6.3 הרוגים ל-100 אלף עובדים בענף הבניין.

שיאנית תאונות העבודה בשנת החולפת הייתה חיפה, שעקפה את תל אביב וירושלים – עם 41 אירועים, לצד אכיפה דלה. אכיפה נמוכה יחסית נרשמה גם בנתניה, לוד, באר שבע, אשקלון, אור יהודה, רמת גן וקריית גת – למרות ריבוי התאונות החמורות שדווחו בערים אלו. בדו"ח של קו לעובד צוין כי עדיין אין שיתוף פעולה ממשרד הפנים ומרכז השלטון המקומי, והמפקחים מטעמן אינם פועלים בנושאי בטיחות בעבודה.

דו"ח קו לעובד עוקב גם אחר היקף הסנקציות המוטלות על מעסיקים על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, כפי שהן מתפרסמות באתר המינהל. נכון ל-29 בדצמבר, ציינו בארגון כי בשנת 2025 ניתנו 2,629 צווי בטיחות בענפי הבנייה, התעשייה והחקלאות – עלייה קלה של 6% בהשוואה ל-2024 – זאת על אף העלייה המשמעותית במספר ההרוגים ובמספר התאונות. 75% מהצווים ניתנו בענף הבניין. בענף החקלאות, ניתנו רק 10 צווי בטיחות – שליש ממספר צווי הבטיחות שניתנו בענף בשנה שעברה. על פי דיווחי משרד העבודה, מספר המפקחים במינהל הבטיחות עומד על כ-80 לכלל ענפי המשק. ב-723 צווים (27.5%) כלל לא צוין שם מבצע העבודה והגורם שעליו הוטל הצו – דבר שפוגע בשקיפות במינהל התקין ובאפשרות להביע ביקורת הציבורית על מעסיקים אשר פגעו בבטיחות עובדיהם. בפרסום של 61% מהצווים לא צוין בגין איזו הוראת דין ניתן צו הבטיחות לקבלן, כשבחלק מהמקרים נכתב רק כי הצו ניתן בשל "ליקויים רבים".

מקו לעובד נמסר כי "בהיעדר שר עבודה במשרה מלאה – אין מי שיכניס את הקמת הרשות הלאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית אל תוך חוק ההסדרים ולתקציב המדינה הקרוב. זאת הדרך האחראית והמצופה מהממשלה כדי למנוע את הפקרת בטיחות העובדים, וכדי ולמנוע העסקת עובדים לא מיומנים בתבניות העסקה פוגעניות בהיעדר משאבי פיקוח ואכיפה מספקים. עובדים לא צריכים לצאת בבוקר לעבודה ולחזור מתים לביתם"." לדברי עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית ומחקר בקו לעובד, "אפשר לעשות יותר, והמדינה צריכה לעשות יותר. קו לעובד יחד עם ארגונים נוספים, עוסקים בסוגיית תאונות העבודה מסביב לשעון וקוראים כבר במשך שנים להקים רשות לאומית שתעסוק בכך, ותהיה בעלת סמכויות אכיפה ומאגר נתונים מתאים. בשנת 2024 זה כבר כמעט קרה, ומשרדי האוצר והעבודה הכינו טיוטה של הצעת מחליטים לטובת הקמתה, אך לבסוף זה שוב נתקע".

יצוין שביוני 2022 ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת חוק של ח"כ עופר כסיף (חד"ש) בדבר הקמת רשות לאומית למניעת תאונות עבודה. זאת, שמונה שנים לאחר שוועדה ציבורית בנושא קראה לעשות זאת, והמלצותיה טרם מומשו.

בהצעה של ח"כ כסיף נכתב כי מטרת המהלך "לאפשר התמודדות עם אתגרים בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל ולמנוע המשך הפקרות בחיי אדם בענף הבנייה בפרט ובענפי התעסוקה בכלל". הוא הוסיף כי "היעדרה של חקיקה מותאמת מציאות מובילה למחיר עתק של כעשרה מיליארד שקלים בשנה למדינת ישראל. החקיקה הקיימת כיום מיושנת, סבוכה ומסורבלת. ריבוי חוקים ארכאיים וגופים שחלוקת עבודתם אינה מוסדרת כהלכה יוצרים בעיות בהסדרת בטיחות התעסוקה".

ב-2014 קראה ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה להקים את הרשות שתאחד את כל פעולות הממשלה בנושא. דו"ח הוועדה התייחס בחומרה לכך שגופי הממשלה אינם מתואמים בטיפול בתאונות: "בהיעדרה של יד מכוונת אין מדיניות בתחום הבטיחות ולא נקבעים סדרי עדיפויות. כל ארגון מקדם את תפיסותיו ופועל על פי אינטרסים ארגוניים צרים". הוועדה המליצה לבנות את הרשות מאיחוד מינהלהבטיחות והבריאות התעסוקתית – הגוף האחראי להטלת צווי בטיחות, לפיקוח על אתרי בנייה ולחקירת תאונות – עם המוסד לבטיחות ולגהות שעוסק בעיקר בהסברה ובהכשרה. יצוין שמבקר המדינה מתח ביקורת קשה בדו"חות שפורסמו בשנים 2016 ו-2018 על העיכוב ביישום המלצות הוועדה וקרא לכך "הימנעות בלתי נתפסת, חמורה ובלתי סבירה".

לדברי ח"כ כסיף: "תאונות בנייה הן לא תוצאה של כוח עליון, אלא של רשלנות פושעת והיעדר הדרכה ואכיפה. שנים לאחר המלצת ועדת אדם להקים גוף אחוד לבטיחות בתעסוקה, הנושא לא התקדם במילימטר. זה הצעד הראשון והחשוב בדרך לפתרון אמיתי לטרגדיית התאונות במקומות העבודה".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/113201/