עלייה של 20% במספר הממתינים לדיור ציבורי, זמן המתנה ממוצע של 2.7 שנים, מאות דירות לא מאוכלסות וקידום משפחות מרובות ילדים בתור – אלו רק חלק מהליקויים שמצא משרד מבקר המדינה בבדיקתו את תחום הסיוע בדיור לנזקקים במשרד הבינוי, במסגרת הדו"ח שפורסם אתמול (שלישי). משרד הבינוי מסייע לזכאים לדיור בשכר דירה ובדיור ציבורי. בשנת 2014, על פי הנתונים, 68 אלף בני אדם קיבלו סיוע בשכר דירה ו-60 אלף התגוררו בדיור ציבורי. בשנה זו עמד מספר הממתינים לדיור או להחלפת דירה על 2,570 זכאים.
מהביקורת שנעשתה בחודשים פברואר עד אוגוסט בשנת 2014, עולה כי משרד הבינוי, שמחזיק בידו את כל המידע אודות מלאי ומצב הדירות והזכאים, לא פעל לקביעת תכנית ארוכת טווח לסיוע בדיור לזכאים וכן לא הכין תחזיות לדירות או תקציבים שיידרשו. כמו כן, המשרד לא נקט פעולות להבטחת מיצוי זכויות על אף היותו מודע לכך שהזכאים לדיור ציבורי משתייכים לאשכול סוציו-אקונומי נמוך, שבהם קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועולים חדשים. מדובר באוכלוסייה שלא תמיד מודעת למלוא זכויותיה ופעמים רבות נגישותם למידע על זכויותיהם מוגבלת. עוד העלתה הביקורת כי משרד הבינוי אינו בוחן באופן קבוע את השינויים בשכר הדירה ואת היכולת הפוטנציאלית של הזכאים לסיוע בשכר דירה להתמודד עם עלייה במחירי השכירות. בולטת בהיעדרה תכנית לעדכון גובה הסיוע בשכר דירה.
אחד הליקויים המשמעותיים ביותר בדוח, הוא זמן ההמתנה לדיור ציבורי. בשנת 2007 המתינו לדיור ציבורי כ-2,160 זכאים. בשנת 2011 עלה מספרם של הממתינים ל-2,340 ובשנה שעברה עלה המספר ל-2,570 ממתינים. כך, קיימת עלייה של 19% בשש שנים. בשנת 2014 עמד זמן ההמתנה הממוצע לקבלת דירה בדיור הציבורי על כ-2.7 שנים. פילוח הממתינים מעלה כי כ-856 זכאים ממתינים יותר משלוש שנים, כ-250 ממתינים יותר משבע שנים, 19 ממתינים בין 10 ל-15 שנה ושניים ממתינים יותר מ-15 שנים. "במציאות כזאת ניטעת בזכאים תקווה למימוש זכאותם, אך לנוכח היעדר מלאי דירות זמינות אין לתקווה זו כל תוחלת ממשית", נכתב בדוח, "אי-מימוש הזכאות לדיור ציבורי וההמתנה הארוכה ללא כל תכלית עלולים לעורר בזכאים, נוסף לפגיעה בכבודם, גם תחושת תסכול ומרמור".
ליקוי נוסף שנמצא בביקורת הינו דירות שאינן מאוכלסות. 609 דירות דיור ציבורי אינן מאוכלסות, חלקן במשך שנים, על אף שהן ממוקמות ביישובים במרכז הארץ. מנתוני עמידר עולה כי 471 דירות מוגדרות על ידי משרד הבינוי כמיועדות לאכלוס. 146 מהן אינן מאוכלסות יותר משנה, שתי דירות אינן מאוכלסות מאז שנות החמישים והשישים, ותשע דירות אינן מאוכלסות יותר מ-20 שנים.
על פי הדו"ח, משרד הבינוי לא בחן את הסיבות בגינן הדירות עומדות ריקות ולא גיבש תכנית להשבתן למצב תקין. כמו כן, הוא לא בדק את התאמתן לזכאים או במקרים נדרשים, לא מכר אותן בשוק החופשי כדי לרכוש במקומן דירות אחרות למאגר הדיור הציבורי. רק בדצמבר 2014, לקראת מועד סיום הביקורת, יצאו במכרז למכירת 36 מהדירות בשוק החופשי, מהן נמכרו 31 דירות.
חבר הכנסת דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת), יו"ר שדולת הדיור בכנסת, התייחס לדו"ח המבקר בעניין הדיור הציבורי ואמר: "התמונה הקשה המסוכמת בדוח המבקר איננה מפתיעה את מי שמכיר את המצב הקשה בשטח. איננו מדברים כאן על שורה של כשלים נקודתיים, אלא על תוצאות של מדיניות שיטתית של ייבוש הדיור הציבורי וחיסול האפיק החיוני הזה להתמודדות עם בעיות דיור קשות. המדיניות הזאת נובעת מאידיאולוגיית ההפרטה והייבוש של המערכות הציבוריות בכלל והתנערות של המדינה מחובותיה לאזרחים. במקום להרחיב את המלאי הממשלה רק ממשיכה להקשיח את הקריטריונים, וגם מי שכבר עומד בקריטריונים ממתין שנים ארוכות בתור למימוש הזכאות. ניאבק נגד כך גם בכנסת הקרובה".
באשר להיעדר מוחלט של פתרונות דיור ציבורי במגזר הערבי, אמר ח"כ חנין כי "זה מצב מביש שביישובים הערבים, שהם העניים והמוחלשים ביותר בישראל, נמצאות רק 0.3% מהדירות של הדיור הציבורי. מצב זה מחייב התייחסות מיוחדת לצורכי הדיור הציבורי בציבור הערבי".
