דו"ח חדש של המוקד להגנת הפרט וארגון "בצלם" חושף כי מדיניות המעצר ללא משפט של ישראל איננה חוקית וכי היא מנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי בשל השימוש הגורף שנעשה באמצעי זה, שמותר, לדברי כותבי הדו"ח, רק במקרים קיצוניים ביותר. בדו"ח, שהתפרסם היום (רביעי), נכתב כי מספר הפלסטינים שישראל מחזיקה בכל רגע נתון במעצר מנהלי עבר במהלך האינתיפאדה השנייה את קו האלף.

על פי הדו"ח, בחודשים האחרונים ישנה ירידה מתמדת במצבת העצורים המנהליים, ונכון ל-30 בספטמבר 2009, הוא עומד על 335, בהם שלוש נשים וקטין. כ-37% מהם מוחזקים בין חצי שנה לשנה וכ-33% מוחזקים בין שנה לשנתיים. 28 פלסטינים מוחזקים כיום בין שנתיים לארבע שנים ברציפות, ופלסטיני אחד מוחזק במעצר מנהלי למעלה מארבע שנים וחצי.

בדו"ח, "ללא משפט", נכתב כי מנגנון הביקורת השיפוטית על הליך המעצר המנהלי יוצר מראית עין של מערכת משפטית הוגנת, אולם למעשה הוא לא מאפשר לעצירים כל אפשרות להתגונן באופן סביר מול הטענות הקיימות נגדם. "ברוב רובם של המקרים מטילים השופטים חיסיון על הראיות ומסתפקים בדיווחים כתובים של השב"כ הנמסרים להם שלא בנוכחות העציר או בא כוחו. במצב זה, לא ניתנת לעציר כל אפשרות להפריך את הטענות נגדו או להציג ראיות חלופיות", נכתב.

בין השאר כתוצאה מכך, הרוב המכריע של צווי המעצר מקבל את אישור בית המשפט. בין אוגוסט 2008 ליולי 2009 ביטלו שופטים צבאיים 5% מהצווים שהובאו בפניהם ואישרו 95%. בית המשפט הצבאי לערעורים קיבל במשך שנת 2008 57% מערעורי התביעה על החלטות הערכאה הראשונה ו-15% בלבד מערעורי העצירים.

הדו"ח מזכיר עוד כי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, שהתקבל ב-2002, מסדיר גם הוא מעצר ללא משפט. כותבי הדו"ח מציינים כי החוק מותיר בידי העציר עוד פחות הגנות מאלה העומדות לרשותם של עצירים מנהליים. במקור נועד החוק לאפשר את כליאתם של אזרחים לבנונים שישראל הגדירה "קלפי מיקוח". ככל הידוע, ישראל השתמשה עד כה בחוק זה נגד 54 בני אדם, שחלקם נכלאו במשך שנים רבות ללא משפט – עד שבע שנים וחצי. "נכון ל-30 בספטמבר 2009 עצורים בישראל מכוח חוק זה תשעה פלסטינים תושבי רצועת עזה", נכתב.

עוד על הדו"ח החדש:

http://www.btselem.org/hebrew/Publications/Summaries/200910_Without_Trial.asp