מנתונים שנחשפים על–ידי התאחדות הסטודנטים לקראת יום האשה הבינלאומי, שיצוין ביום שני הקרוב, ה-8 במרס, עולה כי מצבן של הנשים ההרות והיולדות הטריות באוניברסיטה אינו מזהיר. הבדיקה מעלה תמונה עגומה באשר ליחסם של מוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטיות בהיריון וסטודנטיות לאחר לידה. בשונה משירות מילואים – המחייב היעדרות ארוכה מצד גברים רבים – מוסדות הלימוד אינם מעודדים נשים ללדת במהלך התואר, ובמקרים רבים אף מקשים עליהן.

נשים מהוות כיום יותר ממחצית מכלל הסטודנטים בישראל – גם בתארים מתקדמים. 56 אחוז מכלל הסטודנטים הן נשים, שהן כ-157 אלף סטודנטיות בקירוב. בהיעדר נתונים מדויקים המתייחסים לשיעור הילודה בקרב סטודנטיות, מעריכים בהתאחדות את מספרן של הסטודנטיות היולדות בכמה אלפים מדי שנה. ההערכה מתבססת, בין היתר, על גיל הלידה הממוצע בישראל שעומד על 27.

השוואה שערכה התאחדות הסטודנטים מקיפה כ-20 מוסדות לימוד אקדמיים ובהם אוניברסיטת תל–אביב, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן–גוריון, אוניברסיטת בר–אילן, ומכללות שונות כמו מכללת ספיר, המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי, מכללת תל אביב–יפו ועוד. נציגי אגודות הסטודנטים הם שהשיבו לשאלות הסקר.

מוסדות לימוד רבים בחרו להתייחס לנושא ההיריון והלידה בתקנון הרשמי, אך ברוב המקרים – ניכר הבדל גדול בין הרשום בתקנון לבין המצב בפועל. תוצאות הבדיקה המקיפה שערכה התאחדות הסטודנטים מעידות על כך שבמציאות הכל אישי. ברוב המקומות נקבע היחס לאמהות הצעירות על–פי רצון המרצה, ולא על פי תקנות קבועות מראש.

חופשת לידה – אותם שלושה חודשים להם זכאית כל אישה אחרי לידה – לא זוכים למשנה תוקף כשמדובר בסטודנטיות. במכללת אריאל מסתפקים בשבוע אחד בלבד, בלוינסקי ובעמק יזרעאל שלושה שבועות, באוניברסיטת בר–אילן בבית ברל ובמכללה האקדמית תל אביב–יפו מאפשרים חופשה של ארבעה שבועות ובאוניברסיטה העברית מפרגנים שישה שבועות. לעומתם, באוניברסיטת תל–אביב אין כל אזכור לחופשת לידה ובמכללת קיי מחשיבים את הזמן שלאחר הלידה במניין ההיעדרויות שניתנות לכל סטודנט.

חובת הנוכחות בשיעורים גם היא משתנה מקמפוס לקמפוס. במכללת אורנים דורשים נוכחות בשני–שליש מהשיעורים ואישור רופא על היעדרויות, בבר–אילן מאפשרים היעדרויות ומספקים הקלות בכפוף לאישורים ובמכללה האקדמית תל אביב–יפו מאפשרים הרשמה מחודשת לקורס ללא–תשלום ודחייה בהגשת עבודות למשך שישה שבועות.

סטודנטית שבוחרת להגיע עם הרך הנולד ללימודים, תצטרך בוודאי מקום להנקה. בחלק ממוסדות הלימוד היא תוכל למצוא מקום כזה – במקומות אחרים תיאלץ להסתפק בחדר החתלה. במכללת עמק יזרעאל ובאוניברסיטת בן גוריון קיים חדר הנקה, אך פתיחתו מותנית בתיאום מראש.

מי שבונה על הקלות מיוחדות – כמו אותן הקלות להן זוכים חיילי המילואים – צפויה להתאכזב. במכללה האקדמית תל אביב–יפו מספקים שיעורי עזר ומועדי בחינות מיוחדים, במכללת ספיר מעניקים 10 שעות עזרה בכפוף לאישורים רפואיים, 20 צילומים על כל יום היעדרות והנחה על קורסים חוזרים. במכללת עמק יזרעאל מאפשרים הקלות בבחינות ובהיעדרויות – וכך גם ברופין, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובבר–אילן.

בהתאחדות הסטודנטים הארצית הביעו דאגה מהממצאים והבטיחו לפעול כדי לגבש תוכנית שתחייב את המוסדות האקדמיים להתייחס לנושא. יו"ר ההתאחדות, בועז טופורובסקי, אמר כי "ההשוואה מעלה ממצאים מדאיגים באשר להתייחסותם של מוסדות להשכלה גבוהה כלפי סטודנטיות בהיריון וסטודנטיות לאחר לידה. הנתונים מצביעים בבירור כי טיפול באוכלוסיה זו לוקה בחוסר חשיבה ותכנון מצד המוסדות. העובדה היא שחלק מהמוסדות האקדמיים כלל לא מתייחסים לנושא בתקנון, ואינם נותנים הטבות בסיסיות כמו שיעורי עזר, תלושי צילום והנחה בתשלומי שכר הלימוד. הדבר מעיד על חוסר רצון להתוות כללים מחייבים בנושא, תוך התנערות מצרכיהן של הסטודנטיות".