העלייה ארוכת הטווח הצפויה בהוצאות הביטחון בעקבות המלחמה שאין לה סוף עלולה להוביל לשחיקת השירותים הציבוריים ולהגדלת הגירעון, כך לפי דו"ח חדש של המכון הישראלי לדמוקרטי שכתבו נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, ורועי קנת פורטל. השניים מציעים חלופה שתכלול העלאת מיסים כדי "לאפשר עמידה בהגדלת הוצאות הביטחון, תוך חיזוק השירותים הציבוריים וצמצום החוב הציבורי". הדו"ח נכתב לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנפתח הבוקר (שלישי).
בריאיון שהעניקה פלוג השבוע ל"כלכליסט", אמרה "לשירותים האזרחיים כמו חינוך, בריאות, רווחה או השקעה בתשתיות יש השפעה חיובית ישירה גם על איכות החיים וגם על הצמיחה. עוד לפני המלחמה השירותים האלה נמצאו בישראל ברמה נמוכה יחסית, בעשירון התחתון של המדינות המפותחות. הוצאות המלחמה, גם החוב גדל, ואילו ההוצאה האזרחית פחות או יותר שמרה על חלקה, וגם זה לכאורה".
"תהיה ירידה של ממש בהוצאה האזרחית, גם באחוזים מהתוצר וגם בהוצאה הריאלית לנפש. זו קריסה, כי אם השירותים הציבוריים ירדו עוד יותר, נהיה מתחת לכל המדינות המפותחות מבחינת איכות הבריאות, החינוך, התשתיות, המחקר והפיתוח, ההשכלה. זה ישפיע גם על איכות החיים שלנו אבל גם על הצמיחה במשק כי אלה מנועי הצמיחה העיקריים. אין לנו אוצרות טבע והמשאב שלנו הוא ההון האנושי. כדי לממש אותו אנחנו צריכים תשתיות. אם לא נעשה שינוי, המספרים יובילו לקריסה", צופה פלוג.
הדו"ח שהוגש בכנס כולל ניתוח של תקציב 2025 מול מגמות העבר. ב-2025 עומד תקציב הביטחון על 5.2% אחוזי תוצר, לעומת 3.9% ב-2019. גם תשלומי הריבית עלו כתוצאה מהגידול בגירעון התקציבי שנדרש למימון הוצאות המלחמה והכיבוש. מקור מימון נוסף לתקציב הביטחון הוא קיצוצים בסעיפי ההוצאה האחרים. על אף שההוצאה האזרחית נותרה בשיעור של 20.4% מהתוצר, הרכבה השתנה: סעיפים קוצצו לטובת רזרבות מלחמה, תשתיות חירום ותקציב מנהלת תקומה.
הדו"ח מציג שתי חלופות תקציביות מרכזיות לעשור הקרוב. בחלופה הראשונה, נמשכת מדיניות המיסוי וההוצאה הנוכחית. בשנייה, שעליה החוקרים ממליצים, יוגדלו המיסוי וההוצאה. בשני המקרים החוקרים מניחים שתקציב הביטחון יגדל ויגיע ל-5.5% תוצר ב-2026. הכלכלנים מציעים להגדיל בהדרגה את המע"מ, להגדיל גם את המס הישיר (כגון מס הכנסה), את מס החברות ואת הארנונה. עוד מציעים פלוג וקנת פורטל להעמיק את המדיניות הניאו-ליברלית בכלכלה והחברה הנמשכת זה עשורים ולהעביר סמכויות בתחומי רווחה, חינוך ותחבורה לרשויות המקומיות.
יצוין שהממשלה אישרה אתמול גיוס של עד 450 אלף אנשי מילואים בצו 8 במהלך שלושת החודשים הקרובים, עד סוף אוגוסט. זהו מספר שיא של מגויסים תחילת המלחמה, שמרחיב ומאריך את הצו הקיים לגיוס 400 אלף מילואימניקים עד סוף מאי באוצר מעריכים שעקב המשך המלחמה והעמקת הכיבוש "לא יהיה מנוס מפתיחת תקציב המדינה ומתן תוספות לביטחון." עלות גיוסם של 450 אלף אנשי מילואים לשלושה מוערכת בכ-32 מיליארד שקל – כפול מההוצאה הממשלתית השנתית להשכלה הגבוהה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/136282
