"מאחורי המשבר הכלכלי העולמי מסתתר משבר זכויות אדם נפיץ ומסוכן" – כך מזהירה איירין קאהן, מזכ"ל ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי", בדו"ח השנתי של הארגון המתפרסם הבוקר (יום ה'). הדו"ח מסכם את מצב זכויות האדם בעולם בשנת 2008 – שנה שהחלה במשבר מזון והפכה בחצייה השני לשנת המשבר הקפיטליסטי העולמי החמור זה עשורים רבים.

בדברי הפתיחה לדו"ח, ציינה קאהן כי ההאטה הכלכלית החריפה את הפרות זכויות האדם – ובמקביל הסיטה את תשומת הלב מהפרות אלה לטובת משברים חדשים. זה שנים שזכויות אדם הופרו בשם שיקולים ביטחוניים, כתבה קאהן, בעוד שעכשיו, בשם ההבראה הכלכלית, נדחקו זכויות האדם לקרן זווית – ונשכחו. בעוד שהמדינות העשירות נושאות באחריות רבה למשבר הקפיטליסטי העולמי – מבהירה קאהן כי המדינות העניות ביותר הן אלה שנפגעו ממנו בצורה הקשה ביותר. "קשייהן של המדינות העשירות בטלות בשישים לעומת אלה של המדינות העניות. מסין ועד קונגו, אנשים המנסים להיחלץ מעוני מחפיר נושאים בעול המשבר". לדבריה, רבים מעניי העולם נקלעו למצבם בשל מדיניות סמויה או גלויה של ממשלותיהן שהפלו אותם לרעה ודחקו אותם לשוליים. "אין פלא שרבים מקרב העניים הם נשים, מהגרים או מיעוטים אתניים ודתיים", להם אין גישה למערכת המשפט. "מיליארדי בני אדם סובלים מחוסר ביטחון, מחוסר צדק ומחוסר כבוד. זהו משבר זכויות אדם". 

הדו"ח עב הכרס שפורסם הבוקר בלונדון והמונה כ-400 העמודים מסכם את מצב זכויות האדם ב-157 מדינות. לצד ההתמקדות בהשפעתו ההרסנית של המשבר הכלכלי העולמי על זכויות האדם, הוא חושף כיצד זכויות אדם בסיסיות נרמסות במקומות שונים בעולם עקב סכסוכים עקובים מדם – בכלל זה הסכסוך הישראלי-פלסטיני – או בידי משטרים דורסניים. "עימותים גבו מחיר כבד מהאנושות – ואדישותה של הקהילה הבינלאומית לרובם מחרידה. טיפול במשבר אחד אגב התעלמות ממשבר אחר הוא מתכון בטוח להחרפת שני המשברים", קובעת קאהן.

 בין היתר, מציין הדו"ח כי כמיליארד בני אדם סובלים מרעב ומתת תזונה, ואחד מכל שלושה בני אדם בעולם המתגוררים בערים חי בתנאים בלתי הולמים, בלי שירותים בסיסיים, ובחשש מתמיד מאלימות או פינוי כפוי. מאות אלפי תושבים בשכונות עוני ואזורים כפריים ב-24 מדינות אולצו לעקור מבתיהם בשם הפיתוח הכלכלי, ב-81 מדינות לפחות הוגבל חופש הביטוי, 27 מדינות סירבו לקבל מבקשי מקלט מדיני, וב-50 אחוזים מכלל המדינות נרשמו מקרים של עינויים או התעללות בחקירה.

"העולם חייב להכיר בכך שהוא יושב על פצצת זמן חברתית, פוליטית וכלכלית, המאיימת להתפוצץ בכל עת, ועליו לראות את עצמו מחויב לפתרון המבוסס על שיתוף פעולה בינלאומי להגנה על זכויות אדם וביסוס שלטון החוק", סיכמה קאהן. "רק כך נוכל להסיר את האיום, ולשנות את הנוסחה שלפיה החלש תמיד משלם את המחיר".

 מנכ"לית אמנסטי-ישראל, נוגה פורת, סבורה שנחוץ שינוי גם במדיניותה של ממשלת ישראל. "מסתמנת מגמה מדאיגה של היחלצות מהמשבר על חשבון השכבות המוחלשות. הממשלה החדשה תיבחן ביכולתה להגן על זכויותיהם החברתיות והכלכליות של האוכלוסיות המודרות בצל המשבר".  בפרק הדו"ח הארוך העוסק במזרח התיכון נאמר כי ישראל הייתה זו שהפרה את הפסקת האש עם חמאס. עוד מאשים הארגון את חמאס בירי רקטות
"מתמשך וחסר אבחנה". בדו"ח נטען כי הפסקת האש עליה הוסכם בין ישראל לחמאס ברצועת עזה הופרה ב-4 בנובמבר "לאחר שכוחות ישראליים הרגו שישה לוחמים פלסטינים במתקפות אוויריות". במקביל האשים הדוח "קבוצות פלסטינים חמושות" בתקיפת "ערים וכפרים בישראל ללא הבחנה" ובהרג שבעה ישראלים ושני פלסטינים. "מראשית השנה ועד להפסקת האש בחודש יוני, ירו קבוצות פלסטיניות חמושות בעזה, כולל קבוצות המשויכות לחמאס ולפת"ח, יותר מ-2,000 טילים ופגזים לעבר ערים וכפרים ישראליים סמוכים".

הארגון קבע כי ירי הרקטות היה הגורם למבצע "עופרת יצוקה". "לאחר קריסת הפסקת האש בחודש נובמבר, שבו ונשנו מתקפות הטילים של קבוצות פלסטיניות חמושות בעזה נגד ישראל. בתגובה לירי טילים מתמשך וחסר אבחנה, שבוצע לעיתים קרובות, פתחו הכוחות הישראליים במתקפה צבאית". בדו"ח הוטחה ביקורת חריפה על ישראל בשל "הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים". ביהודה ושומרון, נטען בדוח, מציב צה"ל 600 מחסומים ונקודות בידוק. ברצועת עזה סובלים התושבים ממה שהגדירו באמנסטי כמצור.

כמו כן, תקף הדו"ח את המדיניות הישראלית בכל הנוגע להתעללות בפלסטינים ובפרט באסירים ביטחוניים. "חיילים ישראלים ומתנחלים שפגעו פגיעות חמורות בפלסטינים, כולל הרג לא חוקי ותקיפות, נהנו ברוב המקרים מחסינות מעונש", נכתב בדו"ח. "רבים מהאסירים הוחזקו בבידוד למשך פרקי זמן ארוכים. רובם שוחררו מאוחר יותר ללא אישום. 550 בני אדם מוחזקים ללא אישום או משפט. הליכי בתי המשפט הצבאיים לא עמדו בדרך כלל בקני המידה "כמעט כל הכלואים הפלסטינים הוחזקו בבתי כלא בישראל תוך הפרת החוק ההומניטארי הבינלאומי, האוסר על העברת עצירים לאדמת הכוח הכובש. בשל כך נמנעו ועוכבו ביקורי משפחות. ביקור של 900 משפחות מאסירים תושבי עזה נמנע זה השנה השנייה. "גברו הדיווחים על עינויים ועל התעללויות, בייחוד במהלך חקירות. מקרים של מכות והתעללות בעצורים במהלך המעצר ולאחריו ובזמן ההעברה ממקום למקום – היו שכיחים. מעטות החקירות שנפתחו ביחס להפרות כאלה, ורובן נסגרו בשל 'היעדר ראיות' העמדות לדין היו נדירות" הדגישו חוקרי "אמנסטי".

לקריאת הדו"ח המלא באנגלית, הקליקו כאן.