הבעיה המרכזית כרגע בעזה היא מחסור אדיר בחומרי בניין. מעריכים כי הצורך המידי ברצועה עומד על חמישה מיליון טונות של חומרי בניין, רובם לשיקום בתים ותשתיות בסיסיות. מ-26 באוגוסט ועד 20 בנובמבר, נכנסו לעזה רק 62,928 טונות חומרי בניין, כ-1.2 אחוז מהצורך הכולל. מתוך כמות זו, 59,592 טונות נכנסו עבור ארגונים בינלאומיים ולפרויקטים קטאריים, שחלקם נועדו לשיקום הרצועה. עם זאת, למגזר הפרטי יש חשיבות אדירה בשיקום המבנים ברצועה ושיקום כלכלתה, ועד 20 בנובמבר נכנסו למגזר זה 3,336 טונות חומרי בנייה בלבד. יצוין כי נכנסו לרצועה 30 משאיות נושאות חומרי בניין נוספות שיועדו לשיקום הרצועה, מתוכן 28 למגזר הפרטי ושתיים לארגונים בינלאומיים. לדברי "גישה", עדיין לא ברור לגמרי כיצד נראה מנגנון הפיקוח על כניסת חומרי בניין לרצועה, אולם גורמים בשטח מספרים על מנגנון מסורבל, שמעכב את שיקום הרצועה. בינתיים, כ-30 אלף איש חיים עדיין בבתי ספר של אונר"א, ורבבות אחרים נאלצים לדור בצפיפות עם קרובי משפחה או במבנים ארעיים.
אוהל שהקימה משפחה פלסטינית ברצועת עזה על גג ביתה שנהרס במסגרת מבצע "צוק איתן" הנפשע (צילום: אקטיבסטילס)
בתחילת נובמבר אפשרה ישראל, לראשונה מאז הטלת הסגר, שיווק של סחורה מעזה בגדה המערבית. עד כה יצאו 31 משאיות נושאות סחורה מעזה לגדה (לעומת 10 בלבד, שיצאו לחו"ל בחודש המקביל אשתקד). על פי "גישה" כרגע, תהליך יציאת הסחורה אינו חסר בעיות. "יש עדיין דרך ארוכה לעשות כדי להבטיח רווחיות לכל המעורבים במסחר; יש לבסס תנאים שיאפשרו תכנון עסקי, צריך לפתוח גם את השוק בישראל ולאשר תנועה חופשית כדי לקדם קשירת עסקים, בניית שווקים והשתלמויות מקצועיות. גם על פי מערכת הביטחון הישראלית והצהרות הגיבוי הבינלאומיות מטרת היתרי השיווק היא לאושש את הכלכלה הפלסטינית".