בפרוס יום העובד הבינלאומי, ה-1 במאי, המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שולחת ברכה חמה לעובדות ולעובדים, יהודים וערבים – קרבנות הניצול המעמדי, והאפליה הלאומית והמגדרית.
יש הסבורים שה-1 במאי הוא "חגיגה" או "חג" – בדומה לחגים אחרים בלוח השנה. אבל השנה אין לעובדות ולעובדים סיבות רבות לחגיגה. ממשלה ימנית–קיצונית, המכורה להון המקומי והזר, הדוגלת באפליה, בהדרה, בניצול ובהמשך הכיבוש, שולטת בישראל. זו ממשלה המושלת באמצעות ההפחדה וההסתה והיא אף הפכה אותן לכלי פוליטי, הצובע בצבע עז את כל מעשיה.
היום יותר מתמיד, העובדות והעובדים, כל העם העובד, זקוקים לחלופה יסודית. מול ההסתה יש להציב את האחווה היהודית–ערבית, מול הגזענות את הסולידריות המעמדית הפועלית, מול הניצול את מאבק העובדים הנחוש. זו מערכה חברתית–פוליטית שעל מנת לנצח – חייבת להיות המונית ודמוקרטית. אין עתיד לעמים היושבים בארץ כל עוד נמשך הכיבוש. לא תהיה רווחה לעובדות ולעובדים כל עוד ממשלת הימין מתמידה במדיניותה הכלכלית והחברתית הניאו–ליברלית.
מק"י ושותפיה בחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) מציעים חלופה שמאלית למגמה הנמשכת של פשיזציה שלטונית, להמשך הכיבוש, הדיכוי הלאומי והניצול.
ב-1 במאי נניף את דגל השלום, השוויון והצדק החברתי. נגביר מאבקנו נגד הכיבוש ולמען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובירתה ירושלים המזרחית, בצד ישראל; לפתרון צודק לבעיית הפליטים לפי החלטות האו"ם; למען בניית מחנה דמוקרטי יהודי–ערבי רחב ועקבי; למען מערכה משותפת להגנת זכויות העובדים ונגד ההפרטה; למען קידמה חברתית וסוציאליזם.