גובר הניצול של מהגרי עבודה בעקבות החלטת הממשלה למנוע כניסת עובדים פלסטינים

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, חלה עלייה חדה בכניסת מהגרי עבודה לישראל בצד החמרה בניצול ובהפרת זכויות העובדים – כך קובע דו"ח חדש שפרסמה העמותה קו לעובד בנושא מצב מהגרי העבודה בישראל, תחת הכותרת "חלקי חילוף: הבאה וניצול של מהגרי עבודה בזמן המלחמה". הדו"ח, בן 31 עמודים, הוא תולדה של כשנה וחצי של טיפול "קו לעובד" בפניות של עשרות מהגרי עבודה שהגיעו לישראל בזמן המלחמה לעבודות בענפי החקלאות, הבניין והתעשייה.

הדו"ח מסביר, כי המלחמה חוללה שינוי חד בעמדת הממשלה ביחס למהגרי עבודה. בעוד שבעבר שאפו ממשלות ישראל לתחום ואף לצמצם את היקף הגירת העבודה לישראל, הרי מאז פרוץ המלחמה שינתה הממשלה את מדיניותה הזאת וכעת מבקשת להביא כמה שיותר עובדים לישראל, לכמה שיותר ענפי תעסוקה, תוך הפחתה כמה שיותר של רגולציה על המעסיקים – לרבות זו שנועדה להגן על המהגרים ועל העובדים הישראלים כאחד.

כתוצאה מכך עלה מספרם של מהגרי העבודה בישראל מ-110 אלף ערב פרוץ המלחמה ל-146 אלף נכון לספטמבר 2024 (טרם פורסמו נתונים עדכניים יותר). לפי החלטת ממשלה שנתקבלה במאי 2024, שואפת הממשלה לשלש את מספר העובדים הזרים בישראל בהעלאת המכסה ל-330 אלף מהגרי עבודה.

השינוי החד במדיניות הממשלה כלפי הגירת עבודה בוצע נוכח המחסור בעובדים ברמות השכר הנמוכות. זאת לאחר שהממשלה החליטה למנוע את כניסתם לישראל של יותר מ-100 אלף עובדים פלסטינים, שעד המלחמה נכנסו לישראל מדי יום בהיתר. גם גיוסם המסיבי של עובדים ישראלים למילואים לפרקי זמן ממושכים תרם למחסור זה בעובדים. עם זאת, חושף הדו"ח, השינוי במדיניות בוצע תוך זמן קצר, ללא בחינה מסודרת של הסוגייה ומבלי לשקול את ההשלכות ארוכות הטווח של המהלך. המדיניות החדשה התגבשה כמענה לדרישות וללחצים גוברים מצד מעסיקים ממגזרים שונים שדרשו עוד ועוד "עובדים זרים". דרישות אלה גובו בהמשך באופן מוחלט בידי משרדי הממשלה האמונים על מגזרים אלה (משרדי הבינוי והשיכון, החקלאות, הכלכלה ועוד).

הדו"ח מציין כי לשינוי המדיניות לא נלוותה שום היערכות מצד המדינה לקליטתם של מאות אלפי נשים וגברים עניים הצפויים להעתיק את חייהם לישראל לתקופה כ-5 שנים: "איש בממשלה לא קיים דיון מסודר בשאלה, היכן יתגוררו 200,000 מהגרי עבודה חדשים שיגיעו לישראל, בטרם הוחלט להביאם", נכתב בדו"ח קו לעובד.

המטרה: הוזלת עלויות המעבידים

נדבך נוסף במדיניות הממשלה ביחס להגירת עבודה הוא הסרת כל החסמים להעסקת מהגרי עבודה בישראל – לרבות צמצום הרגולציה שנועדה להגן על העובדים, המהגרים והישראלים כאחד. לפי הדו"ח, הממשלה פועלת למען "הוזלת עלויות המעסיקים (לרבות באמצעות הפחתת זכויות העובדים), זירוז הליכי גיוס העובדים על חשבון התאמתם לעבודה, ופתיחת אפיקים לא מפוקחים לגיוס עובדים שתלויים בגורמי תיווך מפוקפקים, אשר גובים אלפי דולרים מהעובדים תמורת הבאתם לישראל".

כתוצאה מכך, מאז פרוץ המלחמה חל בענפי התעשייה, הבניין והחקלאות שינוי משמעותי. בעוד שלפני המלחמה מיעטו ענפים אלה להעסיק מהגרי עבודה – או העסיקו מהגרים ממדינות ספציפיות שגויסו לעבודה בישראל בהליך מפוקח ומסודר, הרי מאז המלחמה הגיעו לענפים אלה עשרות אלפי עובדים פגיעים ממדינות נוספות. רבים מהם משועבדים לחובות עקב הלוואות שלקחו לצורך מימון הגעתם לישראל.

כמו כן, שבו וצצו תופעות שלא נראו זמן רב בענפים אלה כמו אי-תשלום שכר עקב שעבוד חוב, והוחמרו תופעות קיימות כמו ציפוף עובדים במגורים שאינם ראויים למגורי אדם; העסקתם ללא מיגון בשטחי אש; והיעדר אפשרות מעשית לסיים העסקה פוגענית בהיעדר יכולת לאתר מעסיק חוקי אחר. תופעות אלה לא לוו בפועל בתגבור האכיפה הממשלתית בשטח למיגור ניצול העובדים, והאכיפה נותרה רפה וחסרת שיניים כפי שהייתה גם לפני המלחמה.

מדיניות הממשלה פוגעת גם בעובדים הישראלים

לפי קו לעובד, דוחות מקצועיים של ועדות וצוותים שבחנו את השלכותיה של הגירת עבודה לישראל מצאו כי זו גוררת הישענות על כוח עבודה קל לניצול, המועסק בדרך כלל תוך הפרות של חוקי העבודה. מצב זה מוביל גם לפגיעה בעובדים הישראליים: הם נדחקים החוצה מענפים בהם נקלטים מהגרי העבודה. הגירת עבודה היא אפוא הטבה למעסיקים מסוימים בתחומים מסוימים על חשבון פרנסתם של העובדים המוחלשים בחברה הישראלית.

בדו"ח נכתב: "הניסיון מלמד, שאת מחיר המדרון החלקלק שבהזמנת מהגרי עבודה באופן פרוץ, ללא הבטחת זכויותיהם מראש וללא הגנה עליהן בדיעבד, ישלמו בהמשך גם עובדי כפיים ישראליים, שיודרואט-אט מענפים שילכו ויתמכרו להעסקת כוח עבודה זר וחלש".

בפרק הסיכום של הדו"ח מודגש: "השינוי החד שחל במהלך שנת 2024 ביחס להגירת עבודה, ללא עבודת מטה מסודרת וחשיבה מקיפה, לא הביא נכון להיום להקלה על המעסיקים, אך הוא כן החמיר את מצבם של מהגרי העבודה. אלה הוזמנו לישראל בתור חלקי חילוף זמניים, על אף שעבורם העתקת חייהם לישראל (פעמים רבות כנגד תשלום הון עתק), אינה זמנית אלא לשנים ארוכות. מהאופן בו נוהלו ועודם מתנהלים הדיונים על הבאתם, שיכונם והעסקתם ניתן היה לחשוב שמדובר בהזמנת מוצר באמזון, ולא בבני אדם פגיעים שמשלמים סכומים אסטרונומיים כדי להגיע לעבוד בזמן מלחמה בעבודות קשות ואף מסוכנות".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133833