על פי נתונים שפורסמו לפני מספר ימים, בשנים 2023 ו-2024 הוכפל מספר הנרצחים בחברה הערבית. השבוע שוחח "זו הדרך" עם ברהום ג'ראיסי, עיתונאי "אל-אתיחאד" העוקב אחרי הפשיעה בחברה הערבית וחבר הלשכה הפוליטית של מק"י.

כיצד אתה מסכם את שנת 2024 מבחינת הפשיעה בחברה הערבית?

מאז שנת 2000 חלה עלייה מתמדת בפשיעה האלימה בחברה הערבית, שבאה לידי ביטוי גם בעלייה במספר הנרצחים מדי שנה. כך, עד תחילת העשור הנוכחי ממוצע הנרצחים מדי שנה עמד על 90-85. בשנת 2021 קפץ מספר הנרצחים ל-108, ומגמת העלייה נמשכה גם ב-2022. בשנתיים האחרונות הגיעה התופעה לשפל מדאיג מאוד. מספר הנרצחים גדל ב-120% והגיע ל-234 נרצחים ב-2023 ו-227 נרצחים ב-2024.

אני מבקש לציין שהסטטיסטיקה הזו לא כוללת את ירושלים המזרחית הכבושה. בניגוד לסטטיסטיקה של המשטרה ושל עמותות מסוימות, אנחנו לא מכירים בסיפוח של ירושלים המזרחית. אנחנו גם לא כוללים את הנרצחים במסגרת הפגנות מאי 2021. המספרים שאני מציג כוללים רק את הנרצחים על רקע פלילי בגבולות המדינה.

כדי להבהיר את חומרת המצב, ממוצע מקרי הרצח בחברה הערבית הגיע בשנתיים האחרונות לכמעט 13 נרצחים לכל 100 אלף נפשות. שיעור זה כמעט כפול מהממוצע העולמי, שעומד על 7.5 נרצחים לכל 100 אלף נפשות, וכולל מדינות בעלות שיעורי רצח גבוהים במיוחד, למשל באמריקה הלטינית. יש יישובים בהם ממוצע מקרי הרצח גבוה אף יותר, לדוגמא בלוד, רמלה וג'דידה מכר. לשם השוואה, שיעור הנרצחים בקרב הפלסטינים בישראל גדול פי 10 מהממוצע בקרב הפלסטינים בגדה המערבית, ופי 13 משיעור הנרצחים בירדן!

משטרת ישראל בוודאי לא חלשה יותר מהמשטרה של הרשות הפלסטינית או המשטרה הירדנית. ההבדל הוא שהמשטרה שם פועלת, בעוד שבישראל הוחלט מראש המשטרה לא תפעל נגד הפשיעה בחברה הערבית. כתוצאה מכך, ארגוני הפשיעה מרגישים שיש להם חופש פעולה לעשות ככל העולה על רוחם. אדגיש כי הפשיעה לא באה לידי ביטוי רק בשיעור הנרצחים. להערכתי, על כל נרצח יש 5-4 פצועי ירי, שחלקם נשארים עם נכויות לכל החיים. יש גם פשיעה כלכלית, לדוגמא גביית דמי חסות, שהתוצאות שלה לא פחות קשות. הכלכלה ביישובים רבים קורסת, עסקים נסגרים ואנשים מהגרים לחו"ל כי אין להם אפשרות להתפרנס פה.

מדוע המשטרה אינה פועלת נגד הפשע המאורגן?

המשטרה יודעת כל פרט וכל דבר שקורה בחברה הערבית, אבל היא פועלת רק אם הכנופיות יוצאות אל מחוץ לחברה הערבית. המסר לארגוני הפשע הוא: "תעשו מה שאתם רוצים בתוך החברה שלכם, רק אל תפגעו בחברה היהודית". מדי פעם שומעים על מעצרים, אבל כמעט ואין פסקי דין. רשויות האכיפה מקיימות מדיניות של העלמת עין ודלת מסתובבת.

כל זה מוביל למסקנה אחת: הפשע בחברה הערבית הוא תוצאה של מדיניות מכוונת שמטרתה להרוס את החברה הערבית מבפנים. כאשר האזרחים הערבים מפחדים ועסוקים בהישרדות, הם לא יכולים להרים את הראש ולהתמודד עם סוגיות פוליטיות כמו מדיניות האפליה הגזענית והכיבוש.

מה השתנה בשנתיים האחרונות?

המדיניות הממשלתית להעלמת עין ועידוד הפשיעה בחברה הערבית אינה חדשה – היא נולדה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, ומאז שיעורי הרצח עלו בהתמדה. ב-2021 הממשלה עשתה מהנושא "פסטיבל" שלם בכנסת. נתניהו הציג לראווה תוכנית למאבק בפשיעה, אבל שום דבר לא יצא ממנה. גם "ממשלת השינוי" כביכול הציגה תוכנית למאבק בפשיעה, אבל בתקופת כהונתה לא הייתה ירידה ממשית בפשיעה ומספר הנרצחים נותר גבוה ב-25% מרמתו ב-2020.

עם זאת, בשנתיים האחרונות הייתה תפנית חמורה עוד יותר. השר הנוכחי, שהוא אחד ממנהיגי כנופיות "תג מחיר", רוצה כנראה לתרום למניין הנרצחים בחברה הערבית. לכן האלימות רק מחריפה. אגב, כשבן גביר נכנס לתפקיד הוא ואנשיו אמרו בגלוי שהשב"כ נותן חסות לכנופיות בחברה הערבית. הם חזרו על הטענה הזו במשך כמה חודשים, ואחר כך השתתקו. גם גורמים בתוך המשטרה אמרו שיש כנופיות שנהנות מחסות שב"כ. מאז אף אחד לא חזר לדבר על כך בגלוי. כל מי שרוצה, יכול לחפש את זה בגוגל ולמצוא את הפרטים בקלי קלות. זה לא סוד, אלא דברים שיצאו לתקשורת ונאמרו בגלוי.

אלה עדויות ברורות על התופעה עמה מתמודדת החברה הערבית: זהו פרויקט ממשלתי שנועד להרוס את החברה הערבית. לכן, כאשר אנו מפגינים נגד מלחמת ההשמדה בעזה אנחנו מוחים גם נגד הפשיעה. האזרחים הערבים מבינים שאי אפשר לנתק בין מדיניות המלחמה לבין מדיניות הממשלה ביחס לפשיעה, משום שהמטרה של שתיהן זהה.