בקרוב בחיפה רחוב על שם הסופר, המשורר והמחנך חנא אבו חנא

ועדת השמות של עיריית חיפה אישרה פה אחד את ההמלצה להנציח את שמו של המשורר, הסופר והמחנך חנא אבו חנא (אבו אלאמין). ההחלטה נתקבלה שלוש שנים לאחר פטירתו של הסופר הדגול. בתיאום עם משפחתו, נבחרה כיכר ברחוב אלנבי להנצחתו. בקרבת מקום שוכן בית הספר התיכון האורתודוקסי הערבי שניהל אבו חנא עד שנת 1987. ההמלצה צפויה לעלות בשבועות הקרובים לאישור מועצת העיר.

אבו חנא הלך לעולמו בשיבה טובה בגיל 93 בעיר מגוריו חיפה בפברואר 2022. בהלווייתו השתתפו מאות אישי ציבור, אנשי רוח, אנשי דת ותושבים רבים, ביניהם ראשי מק"י וחד"ש. הוא נטמן בבית העלמין הפרוטסטנטי בכפר סמיר שבחיפה. רג'א זעאתרה, יו"ר סיעת חד"ש במועצת העיר חיפה, שיבח את החלטת ועדת השמות, בה חבר גם המהנדס וליד כרכבי. זעאתרה הדגיש את חשיבות הנצחת שמם של אישים ערביים בולטים בתחומי הספרות, התרבות והפוליטיקה: "חנא אבו חנא מייצג את תרבות ההתנגדות, העמידה האיתנה והאחיזה באדמת המולדת גם בזמנים הקשים ביותר. תרומתו בתחומי הספרות, החינוך והמאבק הציבורי לאורך עשורים רבים הייתה אדירה".

אבו חנא נולד ב-1928 בכפר ריינה בגליל. אביו היה מודד אדמות, ועקב כך חלפו ילדותו ונעוריו במקומות שונים: עוספיה, ירושלים, רמאללה, אסדוד (כעת העיר אשדוד), חיפה ונצרת. למד במכללה הערבית בירושלים ובאוניברסיטאות חיפה ותל אביב. עבד כמחנך וכמנהל בבית ספר האורתודוקסי בחיפה. היה מרצה במכללה להכשרת מורים ערבים ובחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה.

החל בפרסום שירים ומאמרים בעיתונות הערבית עוד לפני הקמת המדינה. כתב חמישה קובצי שירה. הראשון, "קריאת הפצעים", יצא בעמאן ב-1969. כמו כן חיבר שבעה ספרי מחקר על תרבות ועל מסורת פלסטיניות. בראשון בהם, "דיוואן שירה פלסטינית" (1991), ניתח שירה פלסטינית מקומית שנכתבה במשך אלף השנים האחרונות. כיהן כעורך בעיתון הקומוניסטי "אל-אתיחאד" והיה חבר מערכת הירחון הספרותי "אל-ג'דיד", בו פרסם את שיריו הראשונים. ב-1993 הקים את כתב העת "מוואקף".

בתחילת דרכו מתאפיינת שירתו בצביון רומנטי. במישור הצורני היא הושפעה בעיקר מהמשקל ומהחריזה של השירה הערבית הקלאסית. בהמשך ניכרת בשיריו השפעת הריאליזם הסוציאליסטי של המשוררים הסובייטיים וביניהם ולדימיר מיאקובסקי (1930-1893).

משיריו עולה קריאה למהפכה של הפלאחים הפלסטינים המדוכאים. כבר בראשית דרכו כמשורר יצא נגד הדיכוי החברתי והתרבותי של הערבים-הפלסטינים בישראל. ובהמשך התייחס לסבלם של הפלסטינים בגדה וברצועת עזה, תוך הדגשת הממד ההומניסטי הכלל-אנושי. אבו חנא חיבר אוטוביוגרפיה בשלושה כרכים, קיבל פרסים ספרותיים רבים והוצב במקום ה-100 ברשימת מועמדי הרשימה המשותפת לכנסת העשרים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/110390/