במהלך קיץ 2014 סייעה עמותת "קו לעובד" למאות עובדים בשאלות ודילמות אשר עלו בהקשר ללחימה בדרום הארץ. בין היתר פנו אל "קו לעובד" עובד שהתבקש שלא להגיע לעבודה במשך מספר שבועות בשל ירידת נפח הפעילות בעסק בו הוא מועסק בדרום הארץ, עובד ערבי שהושעה מעבודתו בעקבות הבעת דעה ברשת חברתית, עובד חקלאות שביקש לדעת כיצד יוכל להתגונן מפני מטחי הטילים באזור החממות בהן הוא מועסק, ועובדת סיעוד שביקשה להבהיר האם היא מחוייבת להישאר לצד הקשיש המשותק בו היא מטפלת, גם בזמן אזעקה. לכל אלו, ועוד רבים, סייעה עמותת קו לעובד במהלך תקופת הלחימה בדרום הארץ בקיץ 2014.
מן השגרה של "קו לעובד", אסיפה מאולתרת כדי להסביר לפליטים ומהגרי עבודה את זכויותיהם (צילום: קו לעובד)
ביום הלחימה הראשון השתתפו נציגי ארגון "קו לעובד" בישיבת "עובדים שעתיים – ניצול לפי שעה" בכנסת, אשר דנה במצבם הקשה של העובדים השעתיים. בכנס הוצג דו"ח "שעה (לא) חופשית" מטעם הפורום לאכיפת זכויות עובדים בו חבר הארגון, ונכחו בו נציגי משרד הכלכלה, משרד המשפטים, מעסיקים, ארגוני זכויות עובדים וכן עובדים שעתיים שסיפרו על ניסיונם האישי. כחודש לאחר מכן המשיכו ארגוני הפורום לזכויות עובדים בפעילות זו וקראו להשוואת תנאי העסקתם של עובדים בשכר יומי/שעתי או משמרות, דרך אימוץ הצעת חוק המשווה בין זכויות עובדים שעתיים לעובדים בשכר חודשי, תוך שימת דגש על העובדה שהפערים בין קבוצות העובדים מתגברים בתקופות לחימה. כמו כן, במהלך הלחימה ענה וטיפל ארגון "קו לעובד" בעשרות פניות מצד עובדי הדרום במייל, בקו החם, בשעות הקבלה וברשתות החברתיות. ועוד: במהלך מבצע "צוק איתן" הנפשע הפיץ הארגון באופן תדיר עדכונים וקבצי שאלות ותשובות מטעם גופים שונים בדבר זכויות עובדים באזורי לחימה, באמצעות דפים ברשתות החברתיות שמפעיל הארגון בשפות שונות. "הדגשנו את החשיבות של מתן התייחסות הולמת מצד משרד הכלכלה לעובדים שאינם מועסקים בשכר חודשי, וצפויים להיפגע, כאשר כבר בשבועות הראשונים ללחימה הצבענו על כי לא נראה כי העובדים החלשים יכללו במתווה הפיצויים, בדומה להסדרי פיצויים במבצעים קודמים", נמסר. לאחר פרסום מתווה הסדר הפיצויים, פנה הארגון בשם הפורום לאכיפת זכויות עובדים למשרד הכלכלה בקריאה דחופה לבחון את המתווה ולהתייחס למצבם הקשה של העובדים לפי שכר יומי/שעתי או עובדי המשמרות באזורי הלחימה, אשר לא נכללו בהסדר.
יצוין בשבועות טרם תחילת הלחימה החלו גילויי שנאה וגזענות חמורים בחברה הישראלית, ואף רדיפות על רקע מוצא, השתייכות לאומית או דתית, אשר התבטאו ועלו גם בעולם העבודה הישראלי. כך דווח בכלי התקשורת על עובדים ערבים מהגדה המערבית ומישראל הנרדפים ומותקפים, לעיתים על ידי המון זועם, על רקע מוצאם בלבד, תוך קריאות לפעול "לכל הפחות" לגירוש עובדים ערבים ממקומות עבודתם. בתגובה פרסם מנכ"ל ארגון "קו לעובד" טור דעה קצר בנושא מטעם העמותה, שכותרתו "למען חברה שיוויונית והוגנת" הטור פורסם באתר העמותה, ברשתות החברתיות ובעלון החודשי. אבל עם התקדמות המבצע החלו לזרום אל ארגון "קו לעובד" עשרות פניות מצד עובדים ערבים שפוטרו ממקום עבודתם מטעמים מפלים. לאור זאת פירסם "קו לעובד" יחד עם ארגון עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל, וארגון מוסאווא, זכותון בערבית אודות הזכות לחופש ביטוי וזכויותיו של העובד בהליך הפיטורים. הזכותון הועלה לאתרי האינטרנט ודפי הפייסבוק של שלושת הארגונים וזכה לעשרות שיתופים. כמו כן, פורסם הזכותון בכלי תקשורת ואתרי חדשות בשפה הערבית.
במקביל פנה ארגון "קו לעובד", בשיתוף עם ארגוני זכויות האדם האגודה לזכויות האזרח בישראל, סיכוי, ואיתך – מעכי, אל משרד הכלכלה ונציבות לשיוויון הזדמנויות בעבודה, בדרישה לפעולה מיידית כנגד גל הפיטורים של עובדים ערבים בשוק העבודה הישראלי ולנקוט בכל האמצעים הדרושים על–מנת להגן על העובדים הערבים מפני פיטורים והתנכלויות מצד מעסיקים בשל הבעת דעות פוליטיות. קו לעובד קיבל עשרות פניות של עובדים ערבים שפוטרו, הושעו או הוזמנו לשימוע על–ידי מעסיקיהם, בשל התבטאויותיהם בדפי הפייסבוק. לעובדים ניתן ייעוץ וסיוע משפטי על–ידי עורכי–הדין בקו לעובד, וחלקם יוצגו או עדין מיוצגים על–ידי "קו לעובד" מול מעסיקיהם ובבתי–הדין לעבודה.