ה-1 במאי, יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים, מצוין היום בכל העולם. לפעמים הוא נקרא "חג הפועלים". אבל לדעת בצלם "עבור הפועלים הפלסטינים לא יהיה זה יום חג אלא תזכורת כואבת לכך שעוד שנה חלפה ודבר לא השתנה. גם השנה נשללו מהם זכויותיהם הבסיסיות, ובראשן זכותם להתפרנס מבלי לסכן את חייהם".
פועלים פלסטינים ממתינים במחסום קלנדיה (צילום: אל אתיחאד)
הגדה המערבית נתונה כבר כמעט 47 שנה לשלטון צבאי ישראלי. ככוח הכובש ישראל מחוייבת על פי האמנות הבינלאומיות לדאוג לרווחתם, לפרנסתם ולכבודם של תושבי הגדה. אלא שישראל מנצלת את משאבי הגדה לצרכיה שלה ולצרכי המתנחלים וההתנחלויות, בניגוד לחוק ותוך התעלמות מצרכי הפלסטינים. משאבים אלה, שרובם נמצאים בשטח C הנתון לשליטה ישראלית מלאה, כוללים מחצבים, מקורות מים, שטחים לפיתוח חקלאות ותעשייה ואתרי תיירות. כך, למשל, ישראל מונעת מפלסטינים לפתח חקלאות מודרנית בעלת פוטנציאל רווח גבוה יותר מהקיים בכך שהיא אוסרת על פלסטינים את הגישה לרוב שטחה של בקעת הירדן ואת השימוש במרבית מקורות המים שם. בה בעת היא מקצה להתנחלויות קרקע ומים בשפע לפיתוח חקלאות כזו.
מדיניות זו היא אחד הגורמים העיקריים להיעדרה של כלכלה פלסטינית עצמאית, כזו המסוגלת לספק מקורות פרנסה מספיקים ורווחיים לכל תושבי הגדה המערבית, או לפחות לרובם. לכן, האפשרות היחידה להתפרנס העומדת בפני עשרות אלפים מתושבי הגדה היא עבודה בתוך ישראל – בין אם לאחר שקיבלו היתר מהרשויות הישראליות ובין אם בלעדיו.
ישראל מגבילה את כניסת העובדים בהתאם למכסה המשתנה מעת לעת וקובעת תנאים נוקשים לקבלת היתר עבודה בתחומיה: נכון למארס 2014 מכסת העובדים המורשים להיכנס לישראל עומדת על 47,350, ורובה מנוצלת.
עובדים שקיבלו היתרים מורשים להיכנס לישראל דרך אחד מ-11 המחסומים המיועדים לכך הפרושים בגדה. בחודש יוני 2013, ביקר צוות בצלם בשני מחסומים, תרקומיא ואייל, דרכם נכנסים לישראל פלסטינים המחזיקים בהיתרי עבודה וגילה תמונה קשה של צפיפות, המתנה של שעות ארוכות בתור ולעיתים יחס משפיל מצד הבודקים: בימי ראשון מגיע לשיא מספר הפלסטינים העוברים דרך שני המחסומים והוא עומד על כ-4,500. הפלסטינים נבדקים בתורם במכשיר מגנומטר ולאחר מכן עוברים לעמדות מאוישות שם נבדקים ההיתרים, המסמכים וטביעות האצבע של העובדים. חלקם מופנים לבדיקה פרטנית. למרות שהמחסומים נפתחים רק סביב השעה 04:00 בבוקר, מאות פלסטינים צובאים על הכניסה כבר בשעות הקטנות של הלילה מחשש שלא יגיעו בזמן לעבודה בשל העומס הרב, התור הארוך והסיכוי שיופנו לבדיקה הפרטנית, הכרוכה לעיתים בהשפלה. אבל למרות העומס הקיצוני, לא כל שמונה עמדות הבידוק עובדות דרך קבע.
עוד בנושא:
http://www.btselem.org/hebrew/workers/20140430_international_workers_day_2014