כמחצית המאפיות ברצועת עזה אינן מסוגלת לייצר לחם בעקבות סגירת המעברים ב-5 בנובמבר. מאז אותו יום ישראל מונעת העברת אספקה וסחורות, כולל מוצרי מזון בסיסיים. כך מסר בסוף השבוע דובר "בצלם". מה-18 בנובמבר מאפשרת ישראל הכנסת סחורות, אם כי בהיקף מצומצם בהרבה מזה שהיה באוקטובר. לטענת גורמים רשמיים, נסגרו המעברים בתגובה לירי למעלה ממאה רקטות קסאם ופגזי מרגמה מהרצועה לשטח ישראל. קודם לכן, נהרגו ב-4 וב-5 בנובמבר שישה פלסטינים בשעה שהשתתפו בלחימה מול כוחות הצבא ברצועה.
על פי סוכנות האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, במהלך הסגירה המוחלטת של המעברים קיבלה תחנת הכוח בעזה 24% מכמות הדלק התעשייתי הנחוצה להפעלתה המלאה. כתוצאה מכך הופסקה אספקת החשמל בעיר עזה ובמרכז הרצועה למשך 16 שעות ביממה ובכל רגע נתון נותרו כ-650 אלף איש מתושבי הרצועה ללא אספקת חשמל. הפסקות החשמל פגעו גם באספקת המים. 20% מתושבי הרצועה קיבלו מים זורמים רק אחת לחמישה ימים וגם אז – רק למשך שש שעות, 40% נוספים קיבלו מים אחת לארבעה ימים והשאר אחת לשלושה ימים. דובר הארגון לזכויות האדם "בצלם" מסר כי "אם יימשך המחסור בדלק, עלול הדבר להביא גם להשבתת משאבות הביוב ולזרימה בלתי מבוקרת של שפכים לא מטוהרים לתוך שכונות מגורים. בשבועות האחרונים המשיכו בתי החולים לפעול במתכונת רגילה תוך הסתמכות על גנרטורים. עם זאת, המשך הצמצום באספקת הדלק, כמו גם תקלות בגנרטורים, עלולים לפגוע בתפקודם".
כתוצאה מסגירת המעברים מעוכבים בנמל התעופה בן-גוריון תרופות וציוד רפואי חיוניים המיועדים לרצועה. בנוסף, הונהג ברצועה קיצוב במכירת לחם, עקב המחסור בגז לבישול וצמצום אספקת החיטה. 28 מ-47 המאפיות הפועלות בעיר עזה וכל המאפיות הפועלות ברפיח נאלצו להפסיק את עבודתן.
על פי דיווחים באמצעי התקשורת, מוכנסות כיום לרצועה סחורות שונות באמצעות מנהרות המובילות לרפיח המצרית. עם זאת, הכנסתן של סחורות בדרך זו אין בה משום תחליף הולם לפעילות הסחר של הרצועה, המתנהלת כמעט כולה דרך מעברי גבול הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.
ירי הרקטות מן הרצועה לעבר יישובים ישראליים הוא הפרה חמורה של דני הלחימה ומהווה פשע מלחמה. ישראל, רשאית, ואף מחויבת, להגן על אזרחיה מפני התקפות אלו. עם זאת, היא רשאית לנקוט באמצעים חוקיים בלבד. סגירת המעברים המספקים סחורה לתושבי לרצועה בתגובה לירי הרקטות מהווה ענישה קולקטיבית פסולה המושתת על כמיליון וחצי אזרחים.
מאז ההתנתקות מחריפה ישראל את ההגבלות שהיא מטילה על תושבי רצועת עזה. הגבלות אלה כוללות מניעה של הכנסת סחורות שאינן נחשבות בעיניה ל"הומניטאריות", כולל חומרי גלם לבנייה ולייצור והפסקה מוחלטת כמעט של היצוא מהרצועה. כתוצאה ממדיניות זו שרויים רוב משקי הבית ברצועה בעוני קשה וכמחציתם נסמכים על סיוע הומאניטרי לקיומם.
שליטתה של ישראל במעברים ובתחומי חיים כה רבים ברצועה מחייבת אותה, בין השאר, לאפשר מעבר של תרופות, מצרכי מזון וסחורות חיוניות. על ישראל לחדש לאלתר ובאורח מלא את מעבר האספקה והסחורות לרצועת עזה ולהימנע מענישה קולקטיבית של תושבי הרצועה.