הארגון לזכויות אדם בצלם והאגודה לזכויות האזרח פנו לרמטכ"ל ולפצ"ר בדרישה לפתוח בחקירת מצ"ח בעקבות דיווח באתר האינטרנט NRG בשבוע שעבר. בכתבתו של רועי שרון "מכה היא לפעמים חלק אינטגראלי מהמשימה" הובאו קטעים מעדויותיהם של אל"מ איתי וירוב, מפקד חטיבת כפיר, וסא"ל שמעון, מפקד גדוד שמשון, בפני בית הדין הצבאי, מהן עולה תמונה קשה של שימוש מכוון באלימות נגד אזרחים חשודים ולא חשודים כאחד.

מעדותם של השניים עולה, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הפקודות שהם עצמם נתנו כללו הרשאה לשימוש מסיבי באלימות ובאמצעים פוגעניים שונים, בכללם אמצעים קטלניים נגד האוכלוסייה האזרחית והטרדתה. השניים הבהירו כי נתנו היתר גורף לכוחות שפעלו תחת פיקודם לעשות שימוש באלימות פיזית ישירה נגד תושבים על מנת 'להוציא מהם מידע', וכחלק ממה שמכונה 'תשאול'.

בין השאר, אל"מ וירוב העיד כי "המשימה היא לנסות לערער את האיזון של השכונה, כפר או אתר מסוים, כדי לדלות מידע […] או כדי לגרום לגורם עוין בתוך הכפר לעשות טעויות כתוצאה או כריאקציה לפעולות כוחותינו, ובכך לשבש את דרך פעולתו ולחשוף אותו. פעולות השיבוש יכולות לפעול במספר דרגות. הדרגה הראשונה היא כניסה לכפר. ג'יפים דוהרים לכניסה לכפר. לעתים, עצם הכניסה לכפר משבשת את דרכו של האדם הפוגע. הדרך השנייה היא הפעלת אמצעי לחץ, זריקת רימוני הלם, פריצה למספר בתים או מוסדות בתוך הכפר, מעצר של תושבים בתוכו, תפיסת שטחים בגגות וכו' […]

אנחנו נעכב ונחקור, ונפעיל לחץ פיזי מותאם על כל אדם כדי להגיע למחבל הבודד. בכל אמצעי הלחץ שאנו מפעילים, רובם המכריע מופעל נגד אוכלוסייה שאינה מעורבת. כך המחסומים, כך הסריקות של שכונות שלמות וכך התשאולים של עוברים ושבים ברחוב […] הצמדה לקיר, דחיפה, מכה שאינה פוצעת. אלה הם בהחלט דברים שכיחים בניסיון להגיע לידי מימוש המשימה. את שיקול הדעת יכתיב החשד שמתבצעת פעילות חבלנית או הפרת סדר […]

חיפוש אחרי כתובת יכול להביא להפעלת לחץ על עובר אורח תמים, חיפוש אמצעי לחימה, תחושת איום, על כח על ציר. יש הבדל בין ללכת לכפר שאין בו איום ואתה לא חושד בשום דבר, לבין אם אתה הולך למשימה שהוגדרה לך, שם הפעלת אגרסיביות היא בהחלט דבר שכיח כלפי כל אחד מהתושבים בכפר."

על ההיתר לשימוש בכוח העיד אף סא"ל שמעון: "… כשמתחקרים את האנשים האלה, יכול להיות שמעמידים אותם אל הקיר ושמים עליהם פלנלית או אזיקונים, ויכול להיות – אני סומך על שיקול דעתם של המפקדים – שמישהו נתן סטירה או כאפה כדי לנסות להוציא מידע […]

אין תרגולת, אין משהו כתוב. נכנסים פנימה, מדברים עם התושבים, ואם מרגישים אחיזה בחולצה, צעקות, ויש משהו חשוד – לפעמים, כשחיים את השטח זו התחושה – מרגישים שזהו הבן אדם שיכולים להוציא ממנו משהו, ולפעמים, לצורך העניין, משתמשים בכח".

הוראות אלה, שמשמען שימוש שגרתי באלימות ובאמצעים פוגעניים שונים, בכללם אמצעים קטלניים נגד האוכלוסייה האזרחית והטרדתה, הן בלתי חוקיות בעליל. תלונות על התנהלות צבאית מסוג זה הוגשו בעבר אולם ככלל הוכחשו על-ידי המערכת הצבאית. נוכח החשדות הכבדים העולים מהדברים שפורסמו, בצלם והאגודה לזכויות האזרח קוראים לרמטכ"ל להורות על פתיחתה המיידית של חקירת מצ"ח נגד אל"מ וירוב וסא"ל שמעון ולהנחות את גורמי החקירה לחקור האם גם מפקדים נוספים נתנו פקודות מסוג זה. בנוסף, הארגונים דורשים מהרמטכ"ל לפרסם הוראות ברורות לכל החיילים על מנת להבטיח שנורמות אלה ייעקרו מפעילות כוחות הצבא בגדה המערבית.