ביום שישי 5 ביוני נהרג עאקל סרור, בן 35, לאחר ששוטר מג"ב ירה בחזהו כדור חי בקוטר 0.22 אינץ' (כדור "טוטו") במהלך הפגנה שנערכה בכפר נעלין. באותו היום נפצעו ארבעה מפגינים נוספים מכדורי "טוטו". אחד המפגינים נפצע באורח קשה בחוט השדרה ולהערכת הרופאים הוא יישאר משותק.
מתחקיר הארגון לזכויות אדם בצלם עולה כי סרור, שהיה חלק מקבוצת צעירים שיידו אבנים על שוטרי מג"ב, נורה בשעה שרץ להושיט עזרה לצעיר שנפצע שניות אחדות לפניו. הירי נעשה על-ידי צלף ממרחק של בין ארבעים לחמישים מטר. סרור והפצוע שלעזרתו נחלץ נפגעו בחלק העליון של גופם. בצלם פנה לרשויות בדרישה כי תיפתח חקירה פלילית של אירוע זה. כדורי "טוטו" הם כדורים חיים, שבעבר נורו באמצעות רובה רוגר. עוצמת הפגיעה של כדורים אלה אולי נמוכה יותר, אולם הם גורמים לפציעות, חלקן קשות ביותר, ואף למוות. בדיוק מסיבה זו הורה בשנת 2001 הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, האלוף מנחם פינקלשטיין, להפסיק את השימוש בכדורי "טוטו", בין השאר לאחר שכמה ילדים ברצועת עזה נהרגו כתוצאה מהשימוש בהם ולאחר שבפיקוד מרכז כבר אסרו את השימוש בו. גורם צבאי צוטט אז בעיתון "הארץ" וטען ש"הטעות הייתה שהרוגר הפך בתפיסתו לאמצעי לפיזור הפגנות, בניגוד ליעדו המקורי כנשק לכל דבר".
באופן מפתיע, לפני כמה חודשים חזר הצבא להשתמש בתחמושת זו במהלך פיזור הפגנות, זאת, מבלי שניתן כל הסבר לכך ומבלי שננקטו צעדים כלשהם כדי למנוע את הפגיעה הצפויה באזרחים. ואכן, מאז נפצעו מירי כדורי טוטו פלסטינים רבים בגדה המערבית ולפחות במקרה אחד גם אזרחית זרה. בפברואר השנה נהרג בחברון עז א-דין אל-ג'מל בן 14, שהיה חלק מקבוצת נערים שיידו אבנים. בנוסף, לבצלם ידוע על פצועים בכפרים נעלין, בלעין, ג'יוס, ביתוניא ובודרוס. הנפגעים נפצעו בדרך כלל בגפיים, באורח קל עד בינוני.
בעקבות חידוש השימוש בתחמושת זו, פנה בצלם במארס לפרקליט הצבאי הראשי והתריע כי השימוש בכדורים חיים לפיזור הפגנות עלול להביא להרג. תשובתו של רס"ן יהושע גורטלר מהפרקליטות הצבאית הגיעה לבצלם רק בחודש יוני, לאחר שנהרג עאקל סרור בהפגנה בנעלין ולאחר פניה נוספת של בצלם.
בתשובתו קובע רס"ן גורטלר כי הכללים החלים על תחמושת זו "מקבילים, ככלל, לכללי הפתיחה באש החלים על תחמושת חיה 'רגילה'"… צה"ל אינו רואה ברובה 'רוגר' אמצעי לפיזור הפגנות או הפרות סדר, וכי אמצעי זה אינו מהווה תחליף לשימוש באמצעים המיועדים לפיזור הפרות סדר (כגון – רימוני הלם, כדורי גומי וכיו"ב)."
תשובה זו אינה משקפת את המצב השורר בשטח ומתצפיות שערך בצלם במוקדי ההפגנות בכפר ניעלין עולה בבירור כי כוחות הביטחון עושים שימוש כמעט קבוע בתחמושת "טוטו" מאז סוף שנת 2008 וכי הם מתייחסים לתחמושת זו כאל אמצעי נוסף לפיזור הפגנות. ראשית, דובר צה"ל בעצמו טען, בעקבות הריגתו של עאקל סרור, כי החיילים ירו במפגינים ברובה "רוגר", "שהוא אמצעי לפיזור הפגנות היורה תחמושת הדומה לתחמושת חיה, אך בעוצמה נמוכה". שנית, לעיתים קרובות החיילים עושים שימוש בכדורי טוטו במקביל לאמצעים אחרים לפיזור הפגנות הנמצאים ברשותם, כמו גז מדמיע ורימוני הלם. התנהגות זו מעידה כי החיילים בשטח ומפקדיהם מתייחסים לכדורי הטוטו כאל עוד אמצעי בארסנל העומד לרשותם לפיזור הפגנות. שלישית, לעיתים מזומנות לחיילים אין כלל נשק המיועד לירי כדורי מתכת מצופים גומי, המיועדים לפיזור הפגנות, והתחמושת היחידה המצויה ברשותם היא כדורי "טוטו". מציאות זו משתקפת במספרי הפצועים שנפגעו מנשק זה בהפגנות בנעלין: מאז החל השימוש בתחמושת זו נפצעו ממנה לפחות 28 מפגינים. רביעית, ניתוח של האירועים בהם ירו חיילים כדורי "טוטו" במהלך ההפגנות בניעלין מעלה כי ברוב רובם של המקרים לא נשקפה לחיילים, או לאחרים, סכנה בעת ביצוע הירי ולפיכך היה השימוש בתחמושת חיה אסור.
בפנייתו לפרקליט הצבאי הראשי התריע בצלם כי ההתייחסות לכדורי "טוטו" כאל נשק לפיזור הפגנות הובילה להתקבעותם בתודעה של אנשי כוחות הביטחון כנשק לא קטלני ובלתי מזיק, שאין צורך להגביל את השימוש בו. תפיסה זו היא שהביאה להרחבת השימוש בתחמושת זו ולירי כדורי "טוטו" בנסיבות שאינן מסכנות חיים.
תודעה כזו מסוכנת במיוחד בהתחשב בכך שחיילים כמעט ואינם נדרשים לתת את הדין על שימוש בלתי חוקי בנשק. זאת בשל מדיניות הפרקליטות הצבאית לא לפתוח בחקירת מצ"ח במקרים בהם פלסטיני נהרג או נפצע, אלא במקרים חריגים בהם התחקיר המבצעי, שנעשה על ידי אותם חיילים שגרמו לפגיעה, מעלה חשד להתנהגות פלילית. ברור כי מדיניות זו הובילה לפתיחת חקירה במקרים בודדים בלבד ובפועל הביאה למתן חסינות לחיילים שפעלו בניגוד לחוק.
בצלם דורש כי הצבא יפסיק לאלתר את השימוש בכדורי "טוטו" בנסיבות שאינן מסכנות חיים וכי יינקטו צעדים נגד אנשי כוחות הביטחון שירו בניגוד להוראות וגרמו למותם ולפציעתם של אזרחים.