מצבה הקשה של מערכת הבריאות בעזה נובע הן מהזנחתה במשך כארבעים שנות השלטון הישראלי הישיר ברצועה, והן מהמצור שהטילה ישראל על הרצועה לאחר עלית חמאס לשלטון ביוני 2007, ושזכה לשיתוף פעולה מצד מצרים. במסגרת המצור הטילה ישראל הגבלות על הכנסת מכשור רפואי לרצועה ועל יציאה של רופאים להתמחויות ולהשתלמויות מחוצה לה.
בתחומים רפואיים מסוימים, ובהם תחומי האונקולוגיה וההמטולוגיה, מערכת הבריאות בעזה מסוגלת לתת מענה מוגבל בלבד, וחולים נאלצים לצאת למצרים, לירדן או לישראל כדי לקבל את הטיפול הדרוש להם. אולם, מאז הטלת המצור על הרצועה ישראל ומצרים מטילות הגבלות חמורות על תנועת תושבי הרצועה וחולים רבים, שלחייהם לא נשקפת סכנה, נותרים בלא מענה. כיום, ישראל מאפשרת לרוב החולים שחייהם נמצאים בסכנה, שאינם יכולים לקבל טיפול ברצועה ואשר מגישים בקשה להיתר, להיכנס לתחומיה או לגדה המערבית, בכפוף לבדיקה ביטחונית. חולים שאינם בסכנת חיים ונזקקים לטיפול רפואי שאינו זמין ברצועה – כמו טיפולים אורטופדיים שונים או מחלות עיניים מסוימות – יתקשו לקבל היתרים לצורך טיפול רפואי בישראל או בגדה. מסמך שהכין משרד הביטחון אינו מבהיר מהם הקריטריונים לקבלת היתר כזה, ומסתפק בקביעה כללית שהיתרים יינתנו "לצורך קבלת טיפול רפואי מציל חיים או טיפול רפואי שבהיעדרו טעם החיים משתנה כליל, כל זאת בכפוף לכך שהטיפול המבוקש אינו זמין ברצועת עזה".
קבלת היתר כניסה לישראל עלולה להיות כרוכה בדרישה להגיע למחסום ארז לצורך תחקור ביטחוני של השב"כ. לכן, גברים בגילאים 38-16 יימנעו לעיתים מלכתחילה מהגשת בקשה להיתר מחשש שיזומנו לחקירה ואף ייעצרו בעקבותיה. לפי ארגון הבריאות העולמי, במהלך שנת 2013 עצרו כוחות הביטחון ארבעה חולים ושלושה מלווים של חולים ובשנת 2014 נעצרו חולה ומלווה אחד בעת שהיו בדרכם לטיפול רפואי בישראל או בגדה המערבית.
חודשים האחרונים גבה בצלם עדויות מעשרות חולים תושבי הרצועה שנותרו ללא טיפול רפואי בשל סגירת מעבר רפיח על-ידי מצרים ובשל ההגבלות שמוסיפה ישראל להטיל על כניסה לטיפול בגדה המערבית או בתחומה. ישראל מונעת מתושבי הרצועה להפעיל נמל תעופה ונמל ימי ואוסרת עליהם לצאת לחו"ל דרך מעבר אלנבי שבין הגדה המערבית לירדן או דרך שדות תעופה ישראליים. בכך היא מותירה לתושבי הרצועה את מעבר רפיח כנתיב יציאה יחיד לחו"ל. אולם, מתחילת השנה המעבר נפתח למספר ימים בלבד וחולים רבים לא הורשו לעבור בו, ונותרו ללא מענה.
לדברי בצלם ישראל מצדיקה חלק מההגבלות המוטלות על תושבי הרצועה בטיעונים ביטחוניים. כדי לתת מענה לבעיות אלה ניתן להטיל הגבלות מסוימות על תנועת אנשים ולקיים בידוק ביטחוני פרטני. אולם, אין בשיקולים אלה כדי להצדיק את ההגבלות הגורפות שמטילה ישראל על כל תושבי הרצועה. כל עוד ישראל מונעת יציאה מהרצועה בדרכי הים והאוויר ושולטת על אחד משני גבולותיה היבשתיים של הרצועה, מחובתה לאפשר לתושבי הרצועה, ובפרט לאנשים הנזקקים לטיפול רפואי, לצאת מהרצועה – כולל לעבור בשטחה על מנת להגיע לגדה המערבית ולירדן, בכפוף לבידוק ביטחוני פרטני.
עדויות של חולים מרצועת עזה:
http://www.btselem.org/hebrew/gaza_strip/20140601_gaza_patients