בעקבות הצתת בי"ס הדו-לשוני: גזענות היא מחלה מיוחדת

"ח"כ עפו אגבריה ואני – ביקרנו בבית-הספר הדו-לשוני שנמצא בירושלים. זה מוסד מרשים, המכנס יחד מאות תלמידים יהודים וערבים, שמגיעים מרחבי ירושלים כדי ללמוד יחד. אבל הגענו לשם לא כדי לראות את הדברים הנפלאים שמתרחשים בבית-הספר, אלא כדי להביע את זעזוענו ואת מחאתנו נוכח אירוע ההצתה החמור שהתרחש בו. לאחרונה חדרו אלמונים לבית-הספר, ריססו כתובות נאצה גזעניות, ריכזו ספרי לימוד בעברית ובערבית במרכז כיתה א', והציתו אותם". כך אמר בשבוע שעבר ח"כ דב חנין (חד"ש) במליאת הכנסת.

2014-12-08_203323

"די לגזענות", כרזה בהפגנת אלפיים תלמידים, מורים והורים מבתי הספר של "יד ביד" ברחבי הארץ שצעדו בירושלים ביום שישי האחרון מצומת אורנים עד לבית הספר הדו-לשוני מקס-ריין שהוצת  על ידי גזענים (צילום: אקטיבסטילס)

 

הוא הוסיף "האם רק לי מזכירים דברים אלה, באופן מצמרר, היסטוריה שאנחנו לא רוצים להשוות אליה? האירוע בבית-הספר הדו-לשוני בירושלים צריך לשמש לכולנו אות אזהרה. אין לנו עוד אפשרות לשאול 'למי צלצלו הפעמונים?', כי הם מצלצלים לכולנו. ומי שהצית את בית-הספר הדו-לשוני בירושלים, ביקש לשרוף יחד איתו את כל הגשרים הקיימים בין יהודים לבין ערבים בארץ הזאת. ומול ההצתה והשריפה הזאת, חובתנו ותפקידנו לבנות מחדש גשרים נוספים בין יהודים לבין ערבים; ליצור בארץ הזאת תנועה יהודית-ערבית גדולה למען שלום ושוויון. הקיץ האחרון היה קשה ומר במיוחד. ראינו בו גל של התפרצויות גזעניות, הן ברשתות החברתיות והן ברחובות הערים. אבל הגל הגזעני הזה לא התחיל מלמטה. מקורה של הגזענות הזאת הוא למעלה. בהתלהמות של שלטון שאיבד את המצפן ואיבד את המצפון, שלטון שאין לו פתרונות ואין לו תשובות. ובמקום פתרונות ותשובות, מציע השלטון, כדרכם של האנטישמים באירופה בתחילת המאה ה-20, לחפש שעיר לעזאזל בדמותם של המיעוט הלאומי ושל אנשי האופוזיציה. המסרים הגזעניים מלמעלה מחלחלים ומטפטפים למטה. שם הם נזרעים בקרקע פורייה ומצמיחים צמחים רעילים ומסוכנים של גזענות.

לדברי ח"כ חנין: קורבנותיה של הגזענות בישראל הם ערבים, אבל לא רק ערבים. קורבנותיה של הגזענות בישראל הם גם יוצאי אתיופיה,  המזרחים, יוצאי חבר המדינות ולפעמים גם חרדים ודתיים. אבל גזענות היא מחלה מיוחדת, המחסלת לא רק את הקורבן, אלא גם את התוקפן. עמים שחלו במחלה הגזענית, בסופו של דבר פגעו בעצמם אנושות. לכן, כאשר אנחנו זועקים שחובה לשים קץ לגזענות, אנחנו מדברים גם בשמם של אלה שנפגעים ממנה וגם בשם החברה הישראלית כולה.