ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה בשבוע שעבר דיון על סכסוך עבודה בין שתי עמותות והעובדים שמיוצגים על ידי כוח לעובדים. שי שער, נציג עמותת ענ"ב, מסר בתחילת הדיון "אני מנהלה של עמותת ענ"ב. בעמותה, לפני למעלה משלוש שנים התארגנו העובדים לנציגות על ידי ארגון כוח לעובדים, נחתם הסכם קיבוצי לפני למעלה משלוש שנים, הסכם שבהחלט שיפר באופן ניכר, אני חושב שבמובן מסוים גם היווה מהפכה שנעשתה ביחד עם היחידה המקצועית במשרד הרווחה ויחד עם ארגון העובדים, והביא לשיפור ניכר גם בשכר העובדים, לכלל הסקטורים בעמותה, וגם נתן ביטחון תעסוקתי". לדבריו "אנחנו מקיימים משא ומתן כבר מחודש ינואר, רק בחודש יולי קיבלנו מנציגות העובדים את הדרישות שלהם לקראת הסכם קיבוצי חדש. הגשנו הצעה משופרת מאוד לכלל הסקטורים בעמותה, בסדר גודל של כ-2 מיליון שקל בשנה שמהווים כ-9% בממוצע לכל שנה בהסכם".

ח"כ עבדאללה אבו מערוף מסיעת חד"ש – הרשימה המשותפת (צילום: אל אתיחאד)

ניצן תנעמי, מכוח לעובדים, הגיבה ואמרה "אני רוצה להיות קונקרטית לגבי מה שאנחנו רוצים. בחסות הנוער, כמו בעוד כל מיני ארגוני עובדים אנחנו בעצם בסכסוך עם מעסיק שאומר 'אין לי כסף' ויש גורם מתקצב שהמעסיק בקשר איתו. בשלב הזה, כדי שייחתם הסכם לגבי המדריכים והעו"סיות ואמהות הבית והרכזים, צריך שיהיה עוד כסף. אני לא יודעת אם לעמותות יש או אין ואיך הן מגייסות, אני יודעת שקונה השירותים או נותן את השירות הזה שניתן על פי חוק והשירות הזה לא מתוקצב לו מספיק. אז אנחנו מאוד–מאוד נשמח אם הוועדה תוכל לעקוב אחרי הנושא הזה כדי לראות שאכן מגיע הכסף שצריך כדי לחתום על הסכם ראוי לכל העובדים, למדריכים ולכל שאר העובדים. נכון, עד עכשיו הם לא התערבו ובשלב הבא אני חושבת, זה גם לפתחה של הוועדה, שמכרזים כאלה לא יכולים להיחתם רק עם מה צריך לתת לנערים, שזה נורא חשוב, כמה מדריכים, כמה עו"סיות, כמה רכזים, אלא כמה אמורים להרוויח אנשים שעובדים בתחום הזה. זה תחום עבודה מקצועי. חסות הנוער זה מקצוע. גם אמהות בית בחסות הנוער זה מקצוע, הן לא רק מבשלות, הן חלק מהמערך הזה שאמור לקלוט את הילדים ואני חושבת שכאתגר למשרד הרווחה, שיוציאו מכרזים שאומרים איך אמור להיראות השירות, הם באמת לא רק קונים שירות, הם מייצרים איזה שהוא מקצוע ואני חושבת שהמכרזים צריכים לשקף את זה".

ח"כ עבדאללה אבו מערוף (חד"ש – הרשימה המשותפת) הוסיף: "אולי מנהלי העמותות מקבלים משכורות פי 10 מהשכר הממוצע במשק. נבדוק את זה, יש דוחות כספיים, אולי הם גם מגייסים כספים? צריך להיות רגולטור, צריך להיות פיקוח, צריכה להיות ביקורת. אני מדבר על ביקורת, עם כל הכבוד, אני לא חוקר ולא משטרה. אז אם יש כסף, נדע אם זה מספיק כיד להעניק שכר שמתאים לעבודה הקשה של העובדים. 34 שקל, 37 שקל, 35 שקל, זה כבר עניין שלהם, אמנם גם אני בעד שהם יחיו בכבוד ויקבלו את השכר התואם להם ולאופי העבודה שלהם. הם עושים עבודת קודש לשקם את הנערים האלה. אז בואו נראה: איפה הכסף? אם באמת אין כסף והעמותות לא מגייסות כסף, אז אין כאן הרבה פילוסופיה, בבקשה, משרד הרווחה צריך להקצאות עוד כסף, שייתן עוד משאבים. אבל לטווח הארוך יש לבטל את ההפרטות של כל אותם השירותים החברתיים המתוקצבים מכספי המדינה. וכמובן שיש להפוך את כל עובדי העמותות, הארגונים והתאגידים לעובדי מדינה המועסקים אך ורק במסגרת ההסכם הקיבוצי".