הדו"ח שפרסם בשבוע שעבר ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", קובע כי צה"ל משתמש בכוח מוגזם ברחבי הגדה המערבית, ומאשים את מדינת ישראל בהענקת חסינות לחיילים אשר פגעו בחפים מפשע. עוד קובע הדו"ח, כי חיילים ישראלים הפגינו זלזול בוטה בחיי אדם והרגו עשרות אזרחים פלסטינים, לרבות ילדים, בשלוש השנים האחרונות. באמנסטי אינטרנשיונל קראו לקיים בדיקה עצמאית של מות הפלסטינים.

הדו"ח – "אצבע קלה על ההדק: שימוש ישראל בכוח מופרז בגדה המערבית" – מתאר שפיכות דמים והפרות זכויות אדם גוברות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, וזאת כתוצאה משימוש בכוח מיותר, שרירותי ואכזרי. בכל המקרים שבדקה אמנסטי, הפלסטינים שנורו למוות בידי חיילים ישראלים לא איימו באופן ישיר ומיידי על חייהם. בכמה מהמקרים, ישנן ראיות לכך שהם היו קורבנות של הרג מכוון, אשר מגיע עד כדי פשעי מלחמה.

"התדירות והעקביות בשימוש בכוח שרירותי ופוגעני נגד מפגינים לא–אלימים בגדה המערבית בידי חיילים ושוטרים ישראלים – והחסינות מעונש המוקנית למבצעים – מצביעות על כך, שהתנהלות זו מתבצעת כעניין של מדיניות", אמר פיליפ לותר, מנהל מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי.

אמנסטי תיעד בשנה שעברה הרג של 22 אזרחים פלסטינים בגדה המערבית, לפחות 14 מהם היו בהקשר של הפגנות. רובם היו צעירים מתחת לגיל 25, ולפחות ארבעה היו ילדים. בשלוש השנים האחרונות, לפחות 261 פלסטינים, לרבות 67 ילדים, נפצעו קשה מאש חיה שירו חיילים ישראלים בגדה המערבית. מאז ינואר 2011, מספר גבוה ביותר של פלסטינים בגדה המערבית – למעלה מ-8,000, לרבות 1,500 ילדים – נפצעו עקב אמצעים אחרים, ובהם כדורי מתכת מצופים גומי וגז מדמיע. כמה מהנפגעים נורו בגבם, מה שמרמז כי הם היו למטרה בזמן שניסו לברוח, ולא היו איום ממשי על חייהם של החיילים.

בחלוף למעלה משנה, טרם נחשפו ממצאי חקירות של הרשויות הישראליות על אודות מספר מקרי הרג הנחשדים כלא–חוקיים. "לצערנו, המערכת הישראלית אינה עצמאית או נטולת משוא פנים, והיא חסרת שקיפות לחלוטין", הדגיש לותר.

התגובות לדו"ח אצל מנגנוני הכיבוש – היו מבישות. בצה"ל ובמשרד החוץ מייחסים לארגון אמנסטי "חוסר הבנה מוחלט של האתגרים המבצעיים העומדים לפני צה"ל", ובצבא טוענים כי "יידוי אבנים והפגנות אלימות הם רק חלק מהאתגרים המבצעיים שצה"ל ניצב בפניהם".

אבל מה שבצבא מסרבים להבין, הוא כי בני אדם הדורשים חירות אינם "אתגרים מבצעיים". זה לא "אתגר", זה לא "מבצע", אלא זה עם החי תחת כיבוש צבאי מזה 47 שנים, והנאבק – בעיקר בדרכים עממיות ובלתי–אלימות – למען הזכות להגדרה עצמית במדינה אשר תקום בצד מדינת ישראל. וכל עוד קובעי המדיניות בישראל יתעקשו שלא להבין זאת, מציאות הדמים בארץ תמשיך למלא דפים על גבי דפים בדו"חות מבעיתים נוספים.