עמותת "במקום" והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב הציגו בשבוע שעבר בפני הוועדה המחוזית דרום את התנגדותם להרחבת תכנית כביש 31, בקטע שבין צומת שוקת לעיר ערש. לאורך תוואי הכביש מתגוררת אוכלוסייה בדואית, אשר מונה כמה אלפי נפשות. אוכלוסייה זו מתגוררת בכפרים הנמצאים בשלבי תכנון שונים, כגון מולדה, מכחול ואל פורעה, וכן בכפרים בלתי-מוכרים אלגרין (אל עוקבי) סועה, אל באט ואל חומרה.

מההתנגדות עולה, כי בתחום התכנית הנדונה קיימים קרוב ל-600 מבנים המיועדים להריסה, בהם מתגוררים אלפי תושבים, שיישארו ללא קורת גג וללא מקור פרנסה, אם התכנית תאושר. יתרה מזאת, אין כל התייחסות לפתרונות דיור, התיישבות ותעסוקה חלופיים עבור מי שביתו ופרנסתו ייהרסו. יש לזכור כי קיימת הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שלא להתחיל בהליך של צווי הריסה באזור באר שבע נגד בנייה ללא היתר שהייתה קיימת בטרם החלה לפעול ועדת גולדברג.

עוד עולה מההתנגדות, כי לאורך תוואי כביש 31 קיימות 56 נקודות התחברות של דרכי עפר מקומיות המובילות אל הכפרים הממוקמים לאורך הכביש ומשמשות כעורק התחבורה העיקרי עבור האוכלוסייה הבדואית המתגוררת באזור. לפי התכנית, חלק מנקודות חיבור אלו יבוטלו, וחלקן יוארכו ויהפכו לדרכי שירות מקומיות. כתוצאה מכך, ייווצר מצב בו גישה לכפר מסוים תהיה דרך כפר אחר. מצב זה הינו בעייתי, הן משום שהתשתית הפיזית בכפרים ודרכי העפר הקיימות אינן ערוכות לתוספת התנועה הצפויה והן בשל ההיבטים החברתיים והתרבותיים של האוכלוסייה. עבור כ-14 מנקודות החיבור הקיימות לא מוצע בתכנית כל פתרון, ולפיכך חלק מהאוכלוסייה יישאר מנותק מכל קשר תחבורתי, הן ברמה המקומית והן ברמה האזורית.

בנוסף, מניתוח התכנית מסתבר, כי מוסדות התכנון מעדיפים לשמר שטחים לטובת רצועות תשתיות עתידיות, לעיתים בהיקפים גדולים מהצורך בפועל, במקום לדאוג לפתרונות דיור והתיישבות הולמים עבור האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח התכנית ובקרבתה מזה עשרות ואף מאות שנים. התכנית אף מעניקה לחברה הלאומית לדרכים בישראל מעמד של בעל זיקה לקרקע, זאת אף כי השטח עליו חלה התכנית רווי תביעות בעלות של האוכלוסייה הבדואית ולמרות העובדה שבין האוכלוסייה לבין המדינה קיים תהליך של בירור, שלמענו הוקמה ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס גולדברג.

נילי ברוך, רכזת תכנון וקהילה בעמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון "מסרה: "מצער להיווכח כי שוב מקדמים במוסדות התכנון תכנית, אשר מתעלמת מזכויותיה ומקיומה של האוכלוסייה הבדואית החיה באזור. התכנית פוגעת הן בבתים ובמקורות הפרנסה של האוכלוסייה הבדואית המתגוררת במקום, והן ביכולתה לנוע בחופשיות ובצורה מסודרת באזור. יש להימנע מאישורה של התכנית ולאפשר לצוות הבין-משרדי הבוחן דרכים ליישום המלצות ועדת גולדברג לסיים את עבודתו, תוך הימנעות מכל פגיעה אפשרית בהליך המסודר".