הקרנת בכורה עולמית של הסרט "אלף יום ואחד של חג' אדמונד" יתקיים היום (שבת) בעיר מרקש שבמרוקו. הסרט של הבמאית היהודייה מרוקאית-ישראלית-צרפתית סימון ביטון עוסק בחיים של האינטלקטואל והסופר היהודי-מרוקאי אדמונד עמרן אלמאלח. אלמאלח היה מרצה לפילוסופיה וממנהיגי המפלגה הקומוניסטית המרוקאית. בצעירותו בשנות ה-40, הוא נמנה עם ראשי המפלגה הקומוניסטית המרוקאית ועל כך הוא כתב בספרו הראשון והאוטוביוגרפי. הוא נלחם בפשיזם ומאוחר יותר לעצמאות מרוקו.
בשנות ה-60 הוא נטש את פעילותו הפוליטית, אך הוסיף להגדיר את עצמו כקומוניסט ואיש שמאל ובגיל 63 הוא פרסם את ספרו הראשון. ב-1964 עבר לצרפת, שם היה פעיל חברתי והחל לכתוב רומנים וסיפורים קצרים שעסקו בתרבות היהודית-ערבית העשירה שנעלמה עם עזיבת היהודים את מרוקו.
על פעילותו הקומוניסטית כתב "הייתה זו תקופה עשירה במיוחד, היה זה שחר של יום חדש – עידן של חופש ואחווה. התמוטטות ברית המועצות והביקורת, הצודקת לעיתים, שנמתחה כלפי הניסיון הסובייטי, לא מסוגלות לכרסם בזיכרונות שלי". אלמאלח האנטי-ציוני, יחד עם שני אנשי רוח ופעילי שמאל מרוקאים-יהודים נוספים: אברהם צרפתי שנקבר בבית הקברות היהודי של קזבלנקה, והמשורר ציון אסידון המתגורר בגלות בצרפת פעל רבות למען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. ב-1999 הוא חזר למרוקו ולמרות שנותיו הארוכות בצרפת, הוא אמר: "כל חיי הקדשתי למרוקו". אלמאלח נפטר ב-15 בנובמבר 2010 בעיר רבאט. פרסם ספרים רבים וספריו תורגמו לשפות רבות, וזכה בפרסים נודעים. אף ספר פרי-עטו לא תורגם לעברית
אך בשנה שעבר פורסם בעברית הרומן "חידת אדמונד עַמְרַאן אלמאלח" שואב השראה מחייו של המנהיג המנוח. הסופר המרוקאי מוחמד סעיד אחג'י ברא "ביוגרפיה אלטרנטיבית" לאלמאלח בה הוא עולה לישראל, אולם מתאכזב ומהגר לצרפת. בצרפת הוא מוצא את עצמו מעורב בשערורייה ספרותית ובסוד כמוס על מעורבותו של המוסד בטביעתה של ספינת המעפילים "אגוז". את עיקר המאמץ משקיע אלמאלח הספרותי בניסיון לכתוב רומן.
הספר הוא דיאלוג בין אלמאלח לבין עיסא אלעבדי, עיתונאי קומוניסטי מהאופוזיציה, שהוא גם שם העט של הסופר אדמונד עמראן אלמאלח. הרומן מעניק הזדמנות נדירה ללמוד את ההיסטוריה של יהודי מרוקו מנקודת מבט ערבית. הספר פורסם בסדרת "מכתוב", של מכון ון ליר בפרדס הוצאה לאור בתרגומם של יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד, אחרית דבר: אורית ואקנין־יקותיאלי.
יצוין שסרטה הקודם של הבמאית, "זיארה", עוסק בשורשיהם של היהודים במרוקו דרך תולדות משפחתה. "זיארה" בערבית פירושה ביקור, אך בקרב תושבי המזרח התיכון וצפון אפריקה היא מציינת גם ביקור באתרים מקודשים לשם תפילה או לצורך טקס פולחני. זה חיפוש אחרי שורשיה של הבמאית ילידת רבאט (1955), שהיגרה בילדותה יחד עם הוריה לישראל. ביטון למדה בבית ספר יסודי ובתיכון בירושלים ושירתה כחיילת במלחמת יום הכיפורים. שירותה הצבאי גרם למהפך בדעותיה, והיא הפכה פעילה במאבק נגד הכיבוש ולמען זכויות הפלסטינים. לכן אין זה מפתיע כי אחד מ"קברי הקדושים" אותם פוקדת ביטון בבית הקברות היהודי של קזבלנקה הוא קברו של אברהם צרפתי, מנהיג השמאל המהפכני המרוקאי, שנפטר בשנת 2010 בגיל 84.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/109145/
