שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג דחה בשבוע על הסף את בקשת רשות הערעור שהגישו בני משפחת ג'ית' מבטן אלהווא, בירושלים המזרחית תחת כיבוש ישראלי, הגד ההחלטה לפנותם מביתן לטובת מתנחלים. בבית מתגוררות מזה עשרות שנים שלוש משפחות בנות 15 נפשות ממשפחתו של סאלם ג'ית.

מתנועת שלום עכשיו נמסר כי תביעת הפינוי היא חלק ממהלך גדול של תביעות פינוי שנועדו להביא להעברה בכפיה של קהילה שלמה של כ-700 תושבים מהשכונה ולהקים במקומה התנחלות. הבסיס המשפטי לתביעות הפינוי הוא חוק מפלה שמאפשר ליהודים לשוב לנכסים שאבדו להם במלחמת 1948 בעוד שחוק אחר מונע זכות זאת מפלסטינים.

משלום עכשיו נמסר "אם הפינוי ימומש חלילה, זה יהיה עוול ופשע כלפי האוכלוסייה מוחלשת שנמצאת תחת כיבוש בירושלים המזרחית וכתם בל יימחה ממדינת ישראל. הממשלה יכולה וחייבת לעצור את הגירוש בכפיה של קהילה שלמה והאחריות היא על כתפיה. בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג התייחס במפורש בחוות דעתו למערכת החוקים המפלים ולמדיניות ההתנחלות הישראלית בירושלים המזרחית וקבע שמדובר בהפרה של הדין הבינלאומי". "למרות שהעניין הוא פוליטי וההליך המשפטי הוא רק הכלי למימושו, חשוב להדגיש כי החלטת השופט סולברג עומדת בניגוד להחלטות שופטים אחרים בבית המשפט העליון שנתנו רשות ערעור בתיקים דומים. נראה כי השופט סולברג מנצל את סמכויותיו כדי למנוע מהדיון להגיע לשופטים שעמדתם שונה משלו, דווקא יום לפני שעמדת המדינה בנושא אמורה להינתן לבית המשפט", הדגישו. יצוין שכבר פונו 14 משפחות מבתיהן ובמקומן נכנסו מתנחלים.

כאמור, הבסיס לכל התביעות הוא זהה: חוק הסדרי משפט ומינהל שנחקק ב-1970 על-ידי הכנסת קבע כי יהודים שהיו בעלי נכסים בירושלים המזרחית ואיבדו את נכסיהם ב-1948, יכולים לקבל אותם חזרה מהאפוטרופוס הכללי הישראלי, למרות שכל אותם בעלי נכסים יהודים קיבלו מהמדינה נכסים חלופיים כבר ב-1948. זאת, בניגוד לחוק נכסי נפקדים מ-1950 שקבע שפלסטינים שאיבדו את נכסיהם בישראל ב-1948 והפכו פליטים, לא יהיו זכאים לקבלם חזרה. חוק הסדרי משפט ומינהל הוחל רק על ירושלים המזרחית ולא במערבה של העיר.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/130624